הבלוג כסוכן שינוי

סיכום. איך מסכמים תקופה כל כך אינטנסיבית? לחזור לאחור, אל ההתחלה ולסקור את התהליך שעברתי... עיינתי ברשומות שכתבתי ואני מרגישה סיפוק. ההתחלה היתה לי מאד קשה. החשיפה היתה בלתי נסבלת. בהתחלה ניסיתי להתכחש לבלוג אבל מתוך הכרת המציאות והסיטואציה בה אני נמצאת, החלטתי "לקפוץ למים" ולהתחיל לשחות... זה לא היה קל. עננת הפומביות ריחפה מעל כל הזמן. אך, הצורך בכתיבה עניינית בבלוג כבלוג למידה, הקלה. האם הייתי כותבת באופן שונה לו הבלוג היה מיועד לעיניים מוגדרות? נהגתי לחשוב שכן, אבל עכשיו אינני בטוחה בכך. ייתכן שהיה לי קל יותר לכתוב והפרסום היה פחות מעיק, אך לגופם של דברים, אני חושבת שהבעתי את עצמי כמעט ללא מסכות.
כתבתי שאני מרגישה סיפוק (ואולי גם קצת גאווה מתגנבת...) וכל כך למה? כי ביטוי עצמי פומבי הוא לא הצד החזק שלי וחובת הכתיבה בבלוג גרמה / תרמה לי להתמודד עם זה.
כעת, במבט לאחור ובצפייה ברשומות שלי, אני מבינה את הכוח שיש בבלוג. הליווי של הבלוג את מהלך הלימודים מהווה ציוני דרך ותזכורות למה שעברתי במהלך הלימודים. הרשומות שלי מבטאות מצד אחד את ההתלהבות שלי מהטכנולוגיה והאפשרויות הגלומות בה לפיתוח הלמידה, לפיתוח החשיבה מסדר גבוה ולצמצום פערים בחברה רב תרבותית ומצד שני לראות את הלומד הזקוק הן לידע והן לערכים. תפקיד המורה בעידן המידע הוא לחבר בין העולם הישן לעולם החדש ולקחת מכל אחד מהם את הטוב שבו.
לפעמים, כשאתה בסערת התהליך, אין זמן לעצור ולחשוב בשיקול דעת ואתה מונע מרגשות. אני לא אהבתי את הכתיבה בבלוג, בלשון המעטה (החשיפה, חיפוש אחר נושאים לכתיבה, חיפוש אחר מקורות מתאימים וסרטונים, לחץ הזמן, החובה לכתוב מידי שבוע - הכבידו ביותר), אבל לאחר מעשה, בהסתכלות על התוצר, יצירה בת רצף רשומות שאני כתבתי, אני שוקלת לגייס את הבלוג לטובת התלמידים שלי...
אצל ד"ר אלון הסגל למדנו שכדאי להשתמש בטכנולוגית התקשוב במקרה בו אי אפשר לעשות זאת בדרך אחרת. מה תרומת הבלוג לרפלקציה על תהליך הלמידה? האם רפלקציה על תהליך הלמידה בכתיבה מסורתית (מחברת / מעבד תמלילים) או כתיבה רפלקטיבית בבלוג, כפי שאנחנו עשינו, יביאו לאותם תוצרים?
שאלתי את עצמי שאלות אלו פעמים רבות. למה לא לכתוב כל שבוע במחברת או ב- WORD? בשביל מה הפומביות הזאת? כל כך לא אהבתי את החשיפה, אך כשניתנה האפשרות לחסום את הבלוג לכלל- הפתעתי את עצמי ולא עשיתי זאת. התרגלתי.
הבלוג לעומת כתיבה מסורתית, הוא דינמי, עשיר יותר ביכולת הקישורים שלו, על ידי הוספת סרטונים, מאמרים ואתרים לחיזוק או המחשה. החשיפה מאפשרת אינטראקציה עם לומדים וקוראים אחרים באמצעות הוספת תגובה ומחייבת כתיבה מחושבת. היתרונות של הבלוג תרמו לתהליך הלמידה שלי.
אמירה זו מבטאת את השינוי שעברתי במהלך השנה וחצי האחרונות. התחברתי לעולם החדש, עולם של חדשנות...
בהזדמנות זו, ברצוני להודות לחברותי מיכל, לי וגילה, שליוו אותי לאורך כל הדרך וביחד הפכנו את תקופת הלימודים לחוויה מיוחדת ומועילה.

לסיום, עצה מאריק איינשטיין ביחס לחדשנות...

דרך ארץ קדמה לתורה

אחד הנושאים המטרידים אותי וכבר הזכרתי זאת בעבר, הוא ההתעסקות הרבה במידע ובידע.
ומה עם החינוך? היכן הערכים? ד"ר נטע נוצר הקדישה לכך תשומת לב בשיעוריה על מטרות לימודיות וניסוחן. התחברתי לקביעתה כי בכל שיעור יש להקפיד לנסח מטרות חינוכיות מתחום הרגש, ההתנהגות והערכים, בנוסף למטרות הלימודיות. גם בלימוד מתוקשב ניתן וצריך לדרוש מהלומדים כבוד הדדי, הקשבה והתחשבות. עצם העבודה השיתופית יש בה כדי לעודד התנהגויות חיוביות. הלומדים צריכים להרגיש מחוייבות כלפי הקבוצה או הצוות ולהתחלק באופן הגון בביצוע מטלות. עליהם לשאת באחריות כלפי הקבוצה בהשגת היעדים והמטרות של המשימה המשותפת. הלומדים צריכים לדעת לכבד את רצון הזולת ולהיזהר בכבודו כפל כפליים, משום הפומביות הקשורה באופי הטכנולוגיה.
ומעניין לעניין, באותו עניין: לאחרונה, באחד הימים, במהלך שיעור בכיתתי, התעורר פתאום ויכוח קולני בכיתה (ללא קשר לשיעור). מסתבר שאחד התלמידים העלה חומרים לפייסבוק , בניגוד להסכמת חבריו. הוא צעק שהמצלמה שלו ושהוא יכול לעשות בה כרצונו. לעומתו צעקו אחרים שאין לו זכות לפרסם מידע הקשור בהם ללא הסכמתם. מצאתי עצמי מעורבת בסוגיה של צנעת הפרט וכבוד הזולת. כמובן שאני מזדהה עם אלה הדורשים את אישורם בטרם העלאת חומרים המזכירים אותם ושכנעתי את המפרסם לוותר על העניין ולהוריד מהפייסבוק את מה שהעלה.
מסתבר שגם בכיתת מבוגרים, לא הכל ברור, הגבולות מטושטשים ויש צורך להסב את תשומת הלב של הלומדים לרגשות האחר ולכבודו.

ניק פיצ'י Nik Peachey - טכנולוגיות למידה

ניק פיצ'י (Nik Peachey) הוא יועץ חינוכי עצמאי, סופר ומאמן מורים, המתמחה בטכנולוגיות מבוססות רשת ללומדי שפה ובפיתוח. הוא מפרסם את העבודה שלו באתרי אינטרנט בחינם.
הגעתי לאתרים שלו לאחר חיפוש טכנולוגיות ללימוד שפה ברשת. אני ממליצה לעקוב אחר פרסומיו. באמצעותו נחשפתי לטכנולוגיות מעניינות כ- Penzu: יומן מסע, יצירת ספר דיגיטלי ועוד. יש לו ערוץ ב youtube. בבלוג שלו ניתן לקבל הסברים והדרכה על טכנולוגיות שונות. בבלוג נוסף שלו הוא מביא רעיונות להרחבת משפט עד ליצירת סיפור מורכב. אתר אחר שלו מיועד להנחית מורים בשילוב בלוג ורשתות חברתיות.
הכתיבה שלו ברורה, עניינית וממוקדת. ההסברים קלים להבנה ומלווים בהמחשה.
ניק מפרסם אתרים ומאמרים רבים ומצרף קישורים מעניינים. המידע שהוא מספק רב ביותר, מפורט ועשיר. כדאי לעקוב אחריו ולהירשם לקבלת Newsletter ממנו.

הנה דוגמא לסרטון הדרכה שלו לשילוב סרטונים בויקי:

רשת חברתית כסביבת למידה בהוראת שפה

שילוב רשת חברתית בהוראה מהווה, בעיני, אתגר. חברתי מיכל ואני דנות בכך רבות, בנסיעותינו המשותפות לבתינו, בתום יום הלימודים. שתינו עוסקות בהוראת שפה. אנו מתלבטות בשאלה כיצד ניתן לשלב את הרשת החברתית, כפייסבוק, כסביבת למידה ללומדי שפה שניה. בלימוד שפה, רוכשים אוצר מילים בסיסי, המתרחב עם הזמן. בסביבת למידה חשופה (גם אם היא מוגבלת לכיתה בלבד), אנו חשות כי יש בכך טעם לפגם. לתלמיד אין שליטה על מבנה השפה, תבניות הלשון, שליטה בזמנים ויכולת הביטוי שלו מוגבלת. גם אם ניתן משימות מדורגות, עדיין יהיו כאלה שלא ניתן יהיה להבין "למה התכוון המשורר...". שגיאות כתיב וניסוח עלולות להפוך את הניסיון לעילג ואף לפגיעה בלומד (בכבודו) ו/או בלמידה.
יכולת תקשורת מילולית, בע"פ ובכתב, היא היעד של לומד שפה שניה, המאפשרת לו לתפקד בחברה ולהתערות בה. לכן, רשת חברתית, המקיימת תקשורת בינאישית, היא המקום האידיאלי לכך.
על שגיאות כתיב ניתן להתגבר, על ידי כתיבה מוקדמת ב- word, כיוון שהתוכנה תסמן באדום ותתריע. כדי להתגבר על שגיאות ניסוח יש צורך ביותר מכך. האם להציע לתלמידים בדיקה ותיקון שגיאות לפני העלאת חומרים?! מצד אחד, יש בכך פגיעה בספונטניות. מצד שני, עצם ההקלדה בעברית יש בה תרומה למיומנות המחשב בעברית. התחושה ש"כתבתי בעברית ברשת (בפייסבוק, בבלוג, בויקי, בטוויטר וכד')" אין לה תחליף. הסיפוק יש בו כדי לעודד כתיבה חופשית, תגובות לחברים ושיתופיות במטלות לימודיות.
יש לתכנן את המשימות כך, שבהדרגה יתרחב היקף הכתיבה, תחת ביקורת עצמית של הלומד וחיזוק בטחונו העצמי בביטוי דבריו בעברית, לעין כל. שילוב מטלות אישיות ומשותפות יתרמו לחוויית הלמידה ולהישגים.
אני מקווה שבהמשך אמצא את הדרך לעשות זאת....

קונקטיביזם וחשיבה מסדר גבוה

בשיעורו של ד"ר אלון הסגל נתקלתי לראשונה במושג "קונקטיביזם". חיפוש אחר משמעותו העלה כי קונקטיביזם הינה תאוריה עדכנית שהמשיג סימונס ( Siemens, 2006 ). עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת רשת המחברת בין מושגים וצמתים של ידע או מקורות מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

במאמר שעסק בפיתוח חשיבה מסדר גבוה, צוין כי בתחילתו של המילניום הנוכחי צריכה החשיבה מסדר גבוה, לדעת חוקרים רבים, להתבסס על התשתיות המקוונות והדיגיטליות. כל בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל יכולות לנתח ולהתגבר באופן מושכל על בעיות בעבודה ובחיים, ועליו לעשות זאת באמצעות המחשב. ייעודו של המחשב מעבר לכלי כתיבה בארגון המחשבה, בארגון המידע והפיכתו לידע, וככלי המסייע בפתרון בעיות (סלומון, Hay, 2001 ;Eshet, 2004 ;Dede, 2007; 2000).
מקמהון ( McMahon, 2007 ) הסיק שהטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מאפשרים, מזמנים ומקדמים חשיבה ברמה גבוהה בתהליכי הלמידה. כמות הזמן המוקדשת ללמידה באמצעות מחשב הינה גורם המשפיע, על פי מחקרו, באופן חיובי על ביצועים של חשיבה ביקורתית ושל חשיבה יצירתית. תלמידים שלמדו באמצעות מחשב קיבלו ניקוד גבוה יותר במשימות שבדקו חשיבה ביקורתית ויצירתית. מוצע לשלב טכנולוגיות בכל מקצועות הלימוד כדי לפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. "השילוב של מחשב בהוראה צריך להיות בדרכי הטמעה ...שימוש המפתח כישורי לוגיקה, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית " (שם, עמ' 236 ).
לוולס ( Loveless, 2007 ) הדגישה את האפשרויות המגוונות לחשיבה מסדר גבוה שהמחשב מזמן, למשל: מיפוי מושגים ברשת המאפשר הערכה מעצבת לתהליכי חשיבה ביקורתית ויצירתית, יצירת פורטפוליו ברשת בשילוב של מגוון רחב של מקורות מידע עדכניים עם משוב מעמיתים ומצוות ההוראה וכן ממומחים שאינם בקרבתו הפיזית של הלומד.

סקירת הספרות בקובץ המאמרים מרתקת ומומלצת.

היעד העיקרי של שנות הלימודים בבית הספר הוא הכנת הלומד לחייו הבוגרים. ככל שנלמד אותו להיות בעל חשיבה רחבה, מסיק מסקנות ולומד מנסיונו ומנסיונם של אחרים כך ייקל עליו לפתור בעיות שיזמנו לו חייו. המבנה המסתעף של הרשת והגלישה בה, יש בהם כדי לתרום להשגת יעד זה. הגלישה המסתעפת מסייעת ליצירת קשרים במוח, התורמים ללמידה ולפיתוח החשיבה. המציאות החדשה, בה הידע נגיש לכל, מאפשרת למורים לשים דגש על כשרים ומיומנויות ופחות על הקניית ידע. תשומת הלב צריכה להיות בפיתוח הלומד כעצמאי, בעל יכולות להפעיל שיקול דעת ובחירה נכונה בין המידע הרב בו הוא מוצף ברשת. הטכנולוגיה מאפשרת גם פיתוח אישי, בהתאם לנטיותיו של כל לומד. אלא שכמובן, מתחייב מכך מערך למידה שונה מהמוכר כיום, המבוסס על סביבות למידה מסורתיות.

מחקר בהוראת שפה: הזיכרון והטמעת אוצר מילים בשפה זרה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" עסקתי בניתוח המאמר של יודי ביטון: התנהגותו של הזיכרון האנושי בעת הטמעת אוצר מילים בשפה זרה. מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר. המחקר התייחס לשאלות:1. כיצד מתנהג הזיכרון כאשר מטמיעים אוצר מילים של שפה זרה? 2. כיצד ניתן ליישם את הידע על התנהגות הזיכרון כדי להטמיע טוב יותר אוצר מילים אצל תלמידים הלומדים שפה זרה או שנייה?
הכותב סוקר מחקרים שבדקו תופעת זיכרון רחבת היקף, הידועה בשם Spacing Effect: אפקט הריווח, למידה במרווחים של זמן בין השיעורים. אפקט הריווח (Spacing Effect) הוא היתרון בזכירת מילה שהוצגה פעמיים בחזרה מרווחת, לעומת אותה מילה שהוצגה פעמיים בחזרה דחוסה. המחקר מראה שככל שיהיו מרווחי הלימוד בין השיעורים גדולים יותר, כך יוטמע המידע בזיכרון לטווח ארוך יותר.
המאמר מזכיר מושגים שונים, הקשורים בעיבוד מידע בזיכרון ונסקרים בו מחקרים שבחנו את מנגנון תהליך ההטמעה בזיכרון.
שני מושגים שתפסו את תשומת ליבי הם: אחזור או היזכרות (recall) וזיהוי (recognition).
אחזור או היזכרות (recall): היכולת להיזכר בגירוי שנלמד, בלי שהוא מוצג לפנינו לצורך זיהוי. זוהי היכולת החזקה ביותר להיזכר, בניגוד לזיהוי. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמילה זמינה למשתמש באופן מלא בדיבור ובכתיבה. יש לה שני אופנים: היזכרות חופשית (free recall)- יכולת לדעת מהי מילה המשויכת למשמעות עליה חשב או היזכרות לפי רמז (cued-recall)- יכולת לתרגם מילה משפת אם לשפה זרה.
זיהוי (recognition): היכולת לזהות מבין מספר גירויים את אלו שנלמדו. זוהי מידה 'חלשה' יותר של זיכרון, כאשר המילה אינה מאוחזרת באופן חופשי, אלא רק מזוהה. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמשתמש שומע או קורא את המילה ומצליח לפענח את משמעותה או לתרגמה לשפת אימו.
כמורה להנחלת הלשון באולפני עברית, מצאתי את המאמר מעניין ביותר. באמצעות המאמר נחשפתי למושגים ותהליכים הקשורים בהטמעת אוצר מילים. המאמר סייע לי להבין תהליכים שעברתי במהלך רכישת השפה הרוסית, תוך כדי הוראה באולפן. כמורה, רכשתי את השפה הרוסית כבדרך אגב. אך, היא התרחשה כפי המוצע במחקרים: על ידי הצמדת המילה ברוסית למילה העברית. אף על פי שבתחילת הדרך לא הייתה לי כוונה לרכוש את השפה, עם הזמן הבחנתי שאני שולטת באוצר המילים החוזר בכל כיתה וכיתה (אפקט הריווח), עד שיכולתי לזהות תרגום המילה, בהתאם להצעות תלמידי (לדוגמא: כשאמרתי פועל בעברית, ותלמידי ניסו לתת מספר פירושים- יכולתי לומר איזו מהאפשרויות נכונה- ברמת זיהוי). כיום אני מסוגלת לעבור משפה לשפה באותו אוצר מילים הנלמד באולפן (ברמת אחזור) ולהשתמש באוצר מילים זה בדיבור. כעת, כשאני מודעת לאפקט הריווח ואני בוחנת את עבודתי בכיתה, אני מבחינה שאני עושה בו שימוש, אלא מעתה אעשה זאת ביתר מודעות, תשומת לב ותיכנון.
אף כי מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר, אין כותב המאמר נותן דוגמאות לכך. ניתן לעשות שימוש במסקנותיו כדי ליצור תוכנית לימוד, המתחשבת בממצאים. למשל באמצעות כרטיסי הברקה (flashing cards), המוצגים על המסך ובודקים את הטמעת הנלמד. בהתאם לצורך, התלמיד נחשף לאוצר המילים, במירווחי זמן שונים. החשיפה יכולה להיעשות על ידי הצגת המילה בשפת הלומד ובלחיצת עכבר- תתקבל תרגומה לעברית. כך יתקיים עקרון האחזור המומלץ על ידי החוקרים.
למאמר

למידה מרחוק באמצעות של"ע לעולה העתידי

הסמסטר האחרון. אנשים רבים נמנעים מעשיית שינויים או מהתחלת דברים חדשים כיוון שהם רואים שהסוף רחוק ונדמה להם כבלתי מושג. אנשים כאלה דורכים במקום ואינם מתקדמים רק משום החשש לצאת לדרך, הנראית מאיימת, רחוקה ובלתי ניתנת להשגה. כשהתחלתי ללמוד לתואר שני, ארבעה סימסטרים נידמו כנצח, אך, תודה לאל שנתן בי העוז להיכנס למסלול ולהתחיל לצעוד.
ביום הראשון לסמסטר האחרון ללימודי התואר השני, עסקנו במגוון רחב של נושאים. דיברנו על חינוך, למידה והוראה. קיבלנו מטלות שונות ובהן כתיבת מושג בויקי. בחרתי לעסוק במושג "למידה מרחוק". נושא זה מעסיק אותי רבות. כמורה להנחלת הלשון (הוראת עברית בכיתות אולפן) בחינוך מבוגרים, עולה בי לא אחת השאלה, באיזו מידה למידה מרחוק של השפה העברית יכולה להקל על תהליך הקליטה של העולה החדש. המושג של"ע= שפה לפני עליה, מעיד בעצם על מהות העניין.
עולה חדש בעל משפחה ושאינו בעל משפחה, טרוד בבעיות רבות הנובעות, מטבע הדברים, מהמעבר ממקום מוכר למקום שאינו מוכר. הכל חדש זר ואף מוזר, במקרים לא מעטים. אחד המחסומים הגדולים ביותר להתערות העולה החדש הוא אי ידיעת השפה. מחסום זה מעכב את השתלבותו והתערותו בחברה, פוגע ביכולת השילוב התעסוקתי שלו ובהבנה הכללית של מהלך החיים במדינה החדשה.
ידע של שפה ובעיקר ידע של שפה מקצועית, משמש כלי מרכזי בקליטתם ובתפקודם של עולים במקומות העבודה.
ברכישת שפה שנייה קיימים מספר שלבים. רכישת שפה שנייה מביאה את הלומד למצב של דו לשוניות. דו לשוניות הנרכשת לרוב באופן פורמלי יכולה להיות מיוצגת על ידי 'שפת ביניים' (interlanguage), שהיא שפה דינאמית ובלתי יציבה, או על ידי 'גרסה בסיסית' (Basic Variety) המאפיינת רכישה בלתי פורמלית למילוי צורכי תקשורת בסיסיים, והיא יציבה ופשוטה.
'שפת ביניים' הוא מונח שטבע (1992 , 1972) Selinker. המונח חל על הביצוע הלשוני של לומדי שפה שנייה (L2) הנע על הרצף שבין חוסר ידיעה לשליטה מלאה בשפה הנרכשת. זו שפת מעבר, שיש לה קווים אישיים רבים ומגוונים והיא מושפעת ממשתנים שונים. משום כך קיימות שפות ביניים רבות יותר מאשר שפות טבעיות.
'גרסה בסיסית' – מונח שטבעו החוקרים (1997) Klein & Perdue, והוא חל על שפה פונקציונלית הנרכשת על ידי מבוגרים באופן בלתי מודרך. שפה זו נועדה למילוי מטרות וצרכים קיומיים באופן יעיל ומידי. המונח נקבע בעקבות מחקר שנערך בקרב עובדים זרים ברחבי אירופה, דוברי שפות שונות כשפת אם, שרכשו את שפת המקום מחוץ למסגרת לימוד פורמלית. זוהי מערכת לשונית פשוטה ויציבה ביותר – וגם יעילה למדי – מצד אחד, אך דלה מאד מצד אחר...
לשליטה בשפה יש דרגות שונות, החל מהדרגה הפונקציונלית המיועדת לתקשורת בסיסית, שנועדה למילוי צרכים מידיים, בעבודה או בתחום הציבורי (קבלת שירותים, למשל) עבור דרך תקשורת חברתית, המאפשרת השתלבות תרבותית ועד שליטה בשפה מקצועית, המספקת יכולת קידום מקצועי ומעמד מקצועי-חברתי-כלכלי.
תקשורת בסיסית מאפשרת לדובר לתקשר בעזרת אוצר מילים בסיסי לשם השגת מטרותיו במיידיות וביעילות.
במחקר שנערך על ידי גולן ומוצ'ניק (2007) לבדיקת מאפייני הגרסה הבסיסית של שתי קבוצות דוברים : עולים, יוצאי מדינות חבר העמים, שלא למדו באולפן ועובדים זרים נמצא כי הגרסה הבסיסית של שתי הקבוצות דומה: שפה מצומצמת, מאובנת, תקשורתית ובעלת עקרונות הכללה ופישוט, ושנעשה בה שימוש באסטרטגיות תקשורתיות משותפות.
עם זאת, במספר קריטריונים נמצא התאם בין המין והמספר בקרב העולים שלא למדו באולפן יותר מאשר בלשון העובדים הזרים, בגלל חשיפה רבה יותר של העולים לעברית באמצעות ילדי המשפחה, השכנים, נותני השירותים הציבוריים השונים וכל אותם גורמים התורמים להעשרת השפה, גורמים שאינם קיימים כמעט בסביבת העובדים הזרים.
ההבדל בין לשון העולים שלמדו באולפן לבין לשון העולים שלא למדו בו חופף בעיקרו את ההבדל בין שפת הביניים לבין הגרסה הבסיסית. נמצא שאצל העולים שלמדו באולפן, שפת הביניים מתאפיינת באי יציבות ובדינמיות, והם מהססים מדי פעם בעת הפקותיהם הלשוניות, דווקא מתוך מודעות לשונית גבוהה (למשל, לגבי ההתאמה במין – זכר ונקבה – או בשם המספר). לעומתם, אצל אלה שלא למדו באולפן היו ההפקות הלשוניות מצומצמות והעידו על שפה יציבה, מאובנת, לא משתנה ולא מתפתחת. הם אינם בטוחים בלשונם, כי הם אינם מכירים את המילים המתאימות ואת המבנה התחבירי, כאופייני לגרסה הבסיסית. ככל שהנבדק מודע יותר לטיב העברית שבפיו, שפת הביניים שלו מתקרבת ומדמה יותר לשפת דוברי העברית הילידיים, ולהיפך – ככל שהדובר פחות מודע ואף אינו מעוניין בשימוש בעברית, הופכת שפתו לגרסה בסיסית מאובנת ודלה יותר.
לפי הספרות, ידע דקדוק הליבה בשפה השנייה מתקבע לאחר שמונה שנים בארץ היעד ואינו משתנה עוד (DeKeyer,2000; Johnson & Newport, 1989).
ידע בשפה מתבטא בשליטה בארבע מיומנויות הלשון. ניתן לחלק את ארבע מיומנויות הלשון לשתי קבוצות: המיומנויות האורייניות- כתיבה וקריאה והמיומנויות הדבורות – דיבור והבנת הנשמע.
כיום מוסכם בקרב מומחים העוסקים בהוראה וברכישה של שפות מהגרים, שידע לשוני כללי שונה מידע לשוני מקצועי, שהוא הידע העיקרי הדרוש למהגר לביצוע מטלות מקצועיות- שכן לשפה המקצועית אפיונים יחודיים משלה. בעוד שידע לשוני כללי עוסק בתחומים לשוניים המתאימים לתפקוד כללי בחברה, מחוץ למקומות העבודה, ידע לשוני ספציפי מתמקד בביצוע מטלות מקצועיות ספציפיות וייתכן שהוא אף שונה ממקצוע למקצוע (Drew & Heritage, 1992).
לאור כל זאת, לרכישת שפה לפני העליה (של"ע) יש יתרונות רבים. היא תקל על העולים ותשפר ללא היכר את נקודת הפתיחה והזינוק שלהם בהגיעם לארץ ותפתח בפניהם דלתות רבות. לימוד השפה לפני העליה, במקביל למהלך חיי השגרה של העולה העתידי, במסגרת הטבעית שלו, באמצעות למידה מרחוק- יכול להוות פתרון מוצלח למשפחה המתכננת את עתידה בארץ ומכשירה את עצמה, עוד בטרם העליה, לחיים בה- באמצעות שבירת המחסום העיקרי העומד בפניה: ידיעת השפה העברית.

בלוג, פומביות ומה שביניהם

מתחילת הלימודים, חברתי מיכל סיוון ואני נוהגות לנהל שיחת תובנות והסקת מסקנות, בתום יום הלימודים, במכונית, בדרכנו הביתה.
הדיון הפעם נסב סביב השאלה - האם למידה פומבית מתאימה לכולם?
בלימודינו, אנו מתבקשים לחוות דעה ולהיות מעורבים בפורום, בויקי, בבלוג וב- HighLearn. הכל חשוף לעין כל - דעות ומחשבות, תוצרים ועבודות וכד'. הפעילות הלימודית מתוקשבת וגלויה ומועלית לבמות משותפות, כחלק מ"חברה חכמה", הלומדת בשיתופיות מתוך הזנה הדדית.
בכיתה המסורתית, לתלמיד קיימת בחירה האם לקחת חלק פעיל בפעילות הלימודית או להיות נחבא אל הכלים, מופנם ושקט. הוא תלמיד מעורב מבחינת הקשבה, שליטה בחומר וביצוע משימות, אך מעדיף שלא להשתתף בפעילויות פומביות. זאת, מסיבות שונות: ביישנות, צניעות, רצון שלא להתבלט, חוסר עניין ואי רצון בשיתוף אחרים במחשבותיו ותובנותיו וכד'.
בלימוד המתוקשב, בהשתתפות החובה בכל המסגרות שהזכרתי, לתלמיד אין בחירה. בעצם, הפומביות נכפית עליו ואין מקום לרצונו ונטייתו האישית. אמנם, יש ביטוי אישי לדעותיו, מחשבותיו ויכולותיו הלימודיות- אך, מה אם אינו מעוניין לחלוק ולשתף אחרים? היכן הבחירה והעדפה האישית? האם אין להם מקום? התנגדותו הפנימית לפומביות לא נובעת מתוך "סנוביות" ורצון "לשמור" את יצירותיו לעצמו... אלא כי זה לא מתאים לאופיו ולנטיות ליבו. האם זה הוגן לכפות השתתפות פומבית בקרב תלמידים? הלא חלק מהציון והערכה היא התרומה לתוצר ולקיחת חלק פעיל בתהליך. האם יש לספק אלטרנטיבה לתלמידים שאינם מעוניינים בכך? מהו הגבול? האם עלולה להיגרם נשירה מהלימודים כתוצאה מאי רצון לקחת חלק בדרך לימוד שאינה מותירה ברירה, הסותרת את האופי של הלומד ונוגדת את רצונו לשמור על צנעת הפרט?!
האם צריך ליידע מראש ולאפשר התנסות, כדי שהתלמיד יבין לקראת מה הוא הולך ולבחון את עצמו האם הדרך הזו מתאימה לו?
כמובן שיש הבדל בין תלמידי ההתמחות שלנו "תקשוב ולמידה" לבין תלמידים מתחומים אחרים. כלומר, חשוב שתלמידי "תקשוב ולמידה" יכירו מנסיון אישי את האפשרויות השונות הגלומות בטכנולוגיות תקשוב, כדי שיוכלו להצביע על יתרונותיהם וחסרונותיהם, לשם הפעלת שיקול דעת פדגוגי האם הטכנולוגיה המסויימת מתאימה לתכנים ולתלמידים מסויימים. בנוסף, כשמדובר באנשים מבוגרים- יש בידיהם בחירה ואולי אפילו יכולת למחות. כשלומדים במסגרת של תואר אקדמי וההשתתפות המתוקשבת הפומבית היא חלק ידוע מחובות הקורס- זה מקובל, כל עוד התלמיד מודע לכך ומוכן להשתתף בזה. אבל, כשמדובר בתלמיד בית ספר, ילד שאינו מרגיש בטחון להשתתף ולהעלות חומרים משלו, ילד בעל דיסלקציה, ילד בעל כושר ביטוי שאינו ברור ומשובח, כתיבה בשגיאות כתיב וניסוח וכד' (כמו גם מבוגרים)- האם איננו חושפים אותו ללעג חבריו? ברור, שבכיתה המסורתית הוא יכול לזכות באהדה על ידי הדגשת תכונות חיוביות שלו והצנעת חולשות...
כמובן שלשיתופיות ולהעלאה פומבית של חומרים יש יתרונות רבים - אך לא כאן ברצוני להתייחס לכך, אלא באתי להאיר נקודה שמיכל ואני דנו בה והתלבטנו לגביה במכונית, בדרך הביתה, בסיום יום הלימודים...

סמסטר חדש - התחלה חדשה

סמסטר חדש - התחלה חדשה? כל סמסטר מביא איתו התחלה חדשה ואיתה הרגשה של עליה בדרגה, עוד שלב במעלה הדרך, בתנועה ספירלית כלפי מעלה.
בסמסטר זה אנו לומדים שלשה קורסים מקצועיים. לאחר שבסוף סמסטר ב' הרגשתי שממש "לכלכתי את הידיים", כשעסקתי בתכנון ועיצוב יחידת הלימוד שלי, יחידת לימוד א-סינכרונית ללמידה מרחוק (ולמרות הקושי הטכנולוגי הרב, נהניתי מכל רגע מיכולות הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה). אני מצפה לידע נוסף, שירחיב ויעשיר את יכולותי כמורה, לעצב את סביבת הלמידה של תלמידי באמצעים חוויתיים, מגוונים ככל האפשר, לתועלת הלמידה והטמעת הנלמד בצורה הטובה והיעילה ביותר. אני מאמינה ובטוחה שהיכולת שלי להיות עצמאית בתכנון, בעיצוב ובביצוע סביבת הלמידה והנגישות שלי לכל אלה יתרמו, בע"ה, להיותי מורה טובה יותר לתלמידי. כך אוכל לספק להם תנאים נוחים ומאתגרים ללמידה, בהתאם ליכולות ולצרכים של כל אחד מהם. כיום, אני יכולה ליצור תכנים אינטראקטיביים במהירות, כתגובה ובהתאם לצורך של תלמיד זה או אחר בזמן אמת, כמעט. עד היום זה בא לידי ביטוי בהפקת דפי עבודה לתירגול נוסף וכד', על פי צורך. אני מקווה שהחזון הגדול והאידיאלי הזה יהיה בר מימוש, כי נדרשים לשם כך מחשבים בכיתה...ואין אפילו אחד..אך עוד חזון למועד.
בינתיים, תקופת הלימודים עבורי היא זמן גיבוש, ארגון ועיצוב התכנים ומקווה שעד סיום התואר- האולפן יהיה מוכן טכנולוגית ליישום דרכי הלמידה בעזרת הטכנולוגיה.

סביבת למידה למורה ולתלמיד

goodteacher זוהי סביבת למידה.

"אתר זה מיועד לתלמידים ומורים אשר מנסים לבנות תהליך למידה מעניין ופורה יותר על ידי יצירתיות, גישה רעננה ורכישת מיומנויות שונות ומגוונות":

כתובת האתר:

http://www.goodteacher.co.il/

twitter

בשבועיים האחרונים אנו מתנסים ב twitter . כשמסתכלים ברצף ה"ציוצים", נראה כי כל אחד מפריח לחלל מחשבה, דעה, אסוציאציה, קישור, ככל העולה על רוחו. נכון שהכל קשור בלמידה, כי בזה אנו עוסקים, מדי פעם יש תגובות והתייחסויות האחד לדברי האחר. בהתנסות זו לא הוגדר לנו מה לצייץ, כך שהיה הרבה מקום ליצרתיות וביטוי עצמי. ככלי בכיתה, ה twitter יכול לשמש כאמצעי להעברת מסרים, דעות וכד'. הוא נוח כי הוא פתוח ושטוח, כלומר הכל גלוי ללא צורך לפתוח קישור, כמו בפורום, למשל. הכל ניכר לעין וניתן להתרשם מהדברים במבט חטוף. האם אשתמש ב twitter בכיתתי??...