הבלוג כסוכן שינוי

סיכום. איך מסכמים תקופה כל כך אינטנסיבית? לחזור לאחור, אל ההתחלה ולסקור את התהליך שעברתי... עיינתי ברשומות שכתבתי ואני מרגישה סיפוק. ההתחלה היתה לי מאד קשה. החשיפה היתה בלתי נסבלת. בהתחלה ניסיתי להתכחש לבלוג אבל מתוך הכרת המציאות והסיטואציה בה אני נמצאת, החלטתי "לקפוץ למים" ולהתחיל לשחות... זה לא היה קל. עננת הפומביות ריחפה מעל כל הזמן. אך, הצורך בכתיבה עניינית בבלוג כבלוג למידה, הקלה. האם הייתי כותבת באופן שונה לו הבלוג היה מיועד לעיניים מוגדרות? נהגתי לחשוב שכן, אבל עכשיו אינני בטוחה בכך. ייתכן שהיה לי קל יותר לכתוב והפרסום היה פחות מעיק, אך לגופם של דברים, אני חושבת שהבעתי את עצמי כמעט ללא מסכות.
כתבתי שאני מרגישה סיפוק (ואולי גם קצת גאווה מתגנבת...) וכל כך למה? כי ביטוי עצמי פומבי הוא לא הצד החזק שלי וחובת הכתיבה בבלוג גרמה / תרמה לי להתמודד עם זה.
כעת, במבט לאחור ובצפייה ברשומות שלי, אני מבינה את הכוח שיש בבלוג. הליווי של הבלוג את מהלך הלימודים מהווה ציוני דרך ותזכורות למה שעברתי במהלך הלימודים. הרשומות שלי מבטאות מצד אחד את ההתלהבות שלי מהטכנולוגיה והאפשרויות הגלומות בה לפיתוח הלמידה, לפיתוח החשיבה מסדר גבוה ולצמצום פערים בחברה רב תרבותית ומצד שני לראות את הלומד הזקוק הן לידע והן לערכים. תפקיד המורה בעידן המידע הוא לחבר בין העולם הישן לעולם החדש ולקחת מכל אחד מהם את הטוב שבו.
לפעמים, כשאתה בסערת התהליך, אין זמן לעצור ולחשוב בשיקול דעת ואתה מונע מרגשות. אני לא אהבתי את הכתיבה בבלוג, בלשון המעטה (החשיפה, חיפוש אחר נושאים לכתיבה, חיפוש אחר מקורות מתאימים וסרטונים, לחץ הזמן, החובה לכתוב מידי שבוע - הכבידו ביותר), אבל לאחר מעשה, בהסתכלות על התוצר, יצירה בת רצף רשומות שאני כתבתי, אני שוקלת לגייס את הבלוג לטובת התלמידים שלי...
אצל ד"ר אלון הסגל למדנו שכדאי להשתמש בטכנולוגית התקשוב במקרה בו אי אפשר לעשות זאת בדרך אחרת. מה תרומת הבלוג לרפלקציה על תהליך הלמידה? האם רפלקציה על תהליך הלמידה בכתיבה מסורתית (מחברת / מעבד תמלילים) או כתיבה רפלקטיבית בבלוג, כפי שאנחנו עשינו, יביאו לאותם תוצרים?
שאלתי את עצמי שאלות אלו פעמים רבות. למה לא לכתוב כל שבוע במחברת או ב- WORD? בשביל מה הפומביות הזאת? כל כך לא אהבתי את החשיפה, אך כשניתנה האפשרות לחסום את הבלוג לכלל- הפתעתי את עצמי ולא עשיתי זאת. התרגלתי.
הבלוג לעומת כתיבה מסורתית, הוא דינמי, עשיר יותר ביכולת הקישורים שלו, על ידי הוספת סרטונים, מאמרים ואתרים לחיזוק או המחשה. החשיפה מאפשרת אינטראקציה עם לומדים וקוראים אחרים באמצעות הוספת תגובה ומחייבת כתיבה מחושבת. היתרונות של הבלוג תרמו לתהליך הלמידה שלי.
אמירה זו מבטאת את השינוי שעברתי במהלך השנה וחצי האחרונות. התחברתי לעולם החדש, עולם של חדשנות...
בהזדמנות זו, ברצוני להודות לחברותי מיכל, לי וגילה, שליוו אותי לאורך כל הדרך וביחד הפכנו את תקופת הלימודים לחוויה מיוחדת ומועילה.

לסיום, עצה מאריק איינשטיין ביחס לחדשנות...

דרך ארץ קדמה לתורה

אחד הנושאים המטרידים אותי וכבר הזכרתי זאת בעבר, הוא ההתעסקות הרבה במידע ובידע.
ומה עם החינוך? היכן הערכים? ד"ר נטע נוצר הקדישה לכך תשומת לב בשיעוריה על מטרות לימודיות וניסוחן. התחברתי לקביעתה כי בכל שיעור יש להקפיד לנסח מטרות חינוכיות מתחום הרגש, ההתנהגות והערכים, בנוסף למטרות הלימודיות. גם בלימוד מתוקשב ניתן וצריך לדרוש מהלומדים כבוד הדדי, הקשבה והתחשבות. עצם העבודה השיתופית יש בה כדי לעודד התנהגויות חיוביות. הלומדים צריכים להרגיש מחוייבות כלפי הקבוצה או הצוות ולהתחלק באופן הגון בביצוע מטלות. עליהם לשאת באחריות כלפי הקבוצה בהשגת היעדים והמטרות של המשימה המשותפת. הלומדים צריכים לדעת לכבד את רצון הזולת ולהיזהר בכבודו כפל כפליים, משום הפומביות הקשורה באופי הטכנולוגיה.
ומעניין לעניין, באותו עניין: לאחרונה, באחד הימים, במהלך שיעור בכיתתי, התעורר פתאום ויכוח קולני בכיתה (ללא קשר לשיעור). מסתבר שאחד התלמידים העלה חומרים לפייסבוק , בניגוד להסכמת חבריו. הוא צעק שהמצלמה שלו ושהוא יכול לעשות בה כרצונו. לעומתו צעקו אחרים שאין לו זכות לפרסם מידע הקשור בהם ללא הסכמתם. מצאתי עצמי מעורבת בסוגיה של צנעת הפרט וכבוד הזולת. כמובן שאני מזדהה עם אלה הדורשים את אישורם בטרם העלאת חומרים המזכירים אותם ושכנעתי את המפרסם לוותר על העניין ולהוריד מהפייסבוק את מה שהעלה.
מסתבר שגם בכיתת מבוגרים, לא הכל ברור, הגבולות מטושטשים ויש צורך להסב את תשומת הלב של הלומדים לרגשות האחר ולכבודו.

ניק פיצ'י Nik Peachey - טכנולוגיות למידה

ניק פיצ'י (Nik Peachey) הוא יועץ חינוכי עצמאי, סופר ומאמן מורים, המתמחה בטכנולוגיות מבוססות רשת ללומדי שפה ובפיתוח. הוא מפרסם את העבודה שלו באתרי אינטרנט בחינם.
הגעתי לאתרים שלו לאחר חיפוש טכנולוגיות ללימוד שפה ברשת. אני ממליצה לעקוב אחר פרסומיו. באמצעותו נחשפתי לטכנולוגיות מעניינות כ- Penzu: יומן מסע, יצירת ספר דיגיטלי ועוד. יש לו ערוץ ב youtube. בבלוג שלו ניתן לקבל הסברים והדרכה על טכנולוגיות שונות. בבלוג נוסף שלו הוא מביא רעיונות להרחבת משפט עד ליצירת סיפור מורכב. אתר אחר שלו מיועד להנחית מורים בשילוב בלוג ורשתות חברתיות.
הכתיבה שלו ברורה, עניינית וממוקדת. ההסברים קלים להבנה ומלווים בהמחשה.
ניק מפרסם אתרים ומאמרים רבים ומצרף קישורים מעניינים. המידע שהוא מספק רב ביותר, מפורט ועשיר. כדאי לעקוב אחריו ולהירשם לקבלת Newsletter ממנו.

הנה דוגמא לסרטון הדרכה שלו לשילוב סרטונים בויקי:

רשת חברתית כסביבת למידה בהוראת שפה

שילוב רשת חברתית בהוראה מהווה, בעיני, אתגר. חברתי מיכל ואני דנות בכך רבות, בנסיעותינו המשותפות לבתינו, בתום יום הלימודים. שתינו עוסקות בהוראת שפה. אנו מתלבטות בשאלה כיצד ניתן לשלב את הרשת החברתית, כפייסבוק, כסביבת למידה ללומדי שפה שניה. בלימוד שפה, רוכשים אוצר מילים בסיסי, המתרחב עם הזמן. בסביבת למידה חשופה (גם אם היא מוגבלת לכיתה בלבד), אנו חשות כי יש בכך טעם לפגם. לתלמיד אין שליטה על מבנה השפה, תבניות הלשון, שליטה בזמנים ויכולת הביטוי שלו מוגבלת. גם אם ניתן משימות מדורגות, עדיין יהיו כאלה שלא ניתן יהיה להבין "למה התכוון המשורר...". שגיאות כתיב וניסוח עלולות להפוך את הניסיון לעילג ואף לפגיעה בלומד (בכבודו) ו/או בלמידה.
יכולת תקשורת מילולית, בע"פ ובכתב, היא היעד של לומד שפה שניה, המאפשרת לו לתפקד בחברה ולהתערות בה. לכן, רשת חברתית, המקיימת תקשורת בינאישית, היא המקום האידיאלי לכך.
על שגיאות כתיב ניתן להתגבר, על ידי כתיבה מוקדמת ב- word, כיוון שהתוכנה תסמן באדום ותתריע. כדי להתגבר על שגיאות ניסוח יש צורך ביותר מכך. האם להציע לתלמידים בדיקה ותיקון שגיאות לפני העלאת חומרים?! מצד אחד, יש בכך פגיעה בספונטניות. מצד שני, עצם ההקלדה בעברית יש בה תרומה למיומנות המחשב בעברית. התחושה ש"כתבתי בעברית ברשת (בפייסבוק, בבלוג, בויקי, בטוויטר וכד')" אין לה תחליף. הסיפוק יש בו כדי לעודד כתיבה חופשית, תגובות לחברים ושיתופיות במטלות לימודיות.
יש לתכנן את המשימות כך, שבהדרגה יתרחב היקף הכתיבה, תחת ביקורת עצמית של הלומד וחיזוק בטחונו העצמי בביטוי דבריו בעברית, לעין כל. שילוב מטלות אישיות ומשותפות יתרמו לחוויית הלמידה ולהישגים.
אני מקווה שבהמשך אמצא את הדרך לעשות זאת....

קונקטיביזם וחשיבה מסדר גבוה

בשיעורו של ד"ר אלון הסגל נתקלתי לראשונה במושג "קונקטיביזם". חיפוש אחר משמעותו העלה כי קונקטיביזם הינה תאוריה עדכנית שהמשיג סימונס ( Siemens, 2006 ). עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת רשת המחברת בין מושגים וצמתים של ידע או מקורות מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

במאמר שעסק בפיתוח חשיבה מסדר גבוה, צוין כי בתחילתו של המילניום הנוכחי צריכה החשיבה מסדר גבוה, לדעת חוקרים רבים, להתבסס על התשתיות המקוונות והדיגיטליות. כל בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל יכולות לנתח ולהתגבר באופן מושכל על בעיות בעבודה ובחיים, ועליו לעשות זאת באמצעות המחשב. ייעודו של המחשב מעבר לכלי כתיבה בארגון המחשבה, בארגון המידע והפיכתו לידע, וככלי המסייע בפתרון בעיות (סלומון, Hay, 2001 ;Eshet, 2004 ;Dede, 2007; 2000).
מקמהון ( McMahon, 2007 ) הסיק שהטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מאפשרים, מזמנים ומקדמים חשיבה ברמה גבוהה בתהליכי הלמידה. כמות הזמן המוקדשת ללמידה באמצעות מחשב הינה גורם המשפיע, על פי מחקרו, באופן חיובי על ביצועים של חשיבה ביקורתית ושל חשיבה יצירתית. תלמידים שלמדו באמצעות מחשב קיבלו ניקוד גבוה יותר במשימות שבדקו חשיבה ביקורתית ויצירתית. מוצע לשלב טכנולוגיות בכל מקצועות הלימוד כדי לפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. "השילוב של מחשב בהוראה צריך להיות בדרכי הטמעה ...שימוש המפתח כישורי לוגיקה, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית " (שם, עמ' 236 ).
לוולס ( Loveless, 2007 ) הדגישה את האפשרויות המגוונות לחשיבה מסדר גבוה שהמחשב מזמן, למשל: מיפוי מושגים ברשת המאפשר הערכה מעצבת לתהליכי חשיבה ביקורתית ויצירתית, יצירת פורטפוליו ברשת בשילוב של מגוון רחב של מקורות מידע עדכניים עם משוב מעמיתים ומצוות ההוראה וכן ממומחים שאינם בקרבתו הפיזית של הלומד.

סקירת הספרות בקובץ המאמרים מרתקת ומומלצת.

היעד העיקרי של שנות הלימודים בבית הספר הוא הכנת הלומד לחייו הבוגרים. ככל שנלמד אותו להיות בעל חשיבה רחבה, מסיק מסקנות ולומד מנסיונו ומנסיונם של אחרים כך ייקל עליו לפתור בעיות שיזמנו לו חייו. המבנה המסתעף של הרשת והגלישה בה, יש בהם כדי לתרום להשגת יעד זה. הגלישה המסתעפת מסייעת ליצירת קשרים במוח, התורמים ללמידה ולפיתוח החשיבה. המציאות החדשה, בה הידע נגיש לכל, מאפשרת למורים לשים דגש על כשרים ומיומנויות ופחות על הקניית ידע. תשומת הלב צריכה להיות בפיתוח הלומד כעצמאי, בעל יכולות להפעיל שיקול דעת ובחירה נכונה בין המידע הרב בו הוא מוצף ברשת. הטכנולוגיה מאפשרת גם פיתוח אישי, בהתאם לנטיותיו של כל לומד. אלא שכמובן, מתחייב מכך מערך למידה שונה מהמוכר כיום, המבוסס על סביבות למידה מסורתיות.

למידה מרחוק באמצעות של"ע לעולה העתידי

הסמסטר האחרון. אנשים רבים נמנעים מעשיית שינויים או מהתחלת דברים חדשים כיוון שהם רואים שהסוף רחוק ונדמה להם כבלתי מושג. אנשים כאלה דורכים במקום ואינם מתקדמים רק משום החשש לצאת לדרך, הנראית מאיימת, רחוקה ובלתי ניתנת להשגה. כשהתחלתי ללמוד לתואר שני, ארבעה סימסטרים נידמו כנצח, אך, תודה לאל שנתן בי העוז להיכנס למסלול ולהתחיל לצעוד.
ביום הראשון לסמסטר האחרון ללימודי התואר השני, עסקנו במגוון רחב של נושאים. דיברנו על חינוך, למידה והוראה. קיבלנו מטלות שונות ובהן כתיבת מושג בויקי. בחרתי לעסוק במושג "למידה מרחוק". נושא זה מעסיק אותי רבות. כמורה להנחלת הלשון (הוראת עברית בכיתות אולפן) בחינוך מבוגרים, עולה בי לא אחת השאלה, באיזו מידה למידה מרחוק של השפה העברית יכולה להקל על תהליך הקליטה של העולה החדש. המושג של"ע= שפה לפני עליה, מעיד בעצם על מהות העניין.
עולה חדש בעל משפחה ושאינו בעל משפחה, טרוד בבעיות רבות הנובעות, מטבע הדברים, מהמעבר ממקום מוכר למקום שאינו מוכר. הכל חדש זר ואף מוזר, במקרים לא מעטים. אחד המחסומים הגדולים ביותר להתערות העולה החדש הוא אי ידיעת השפה. מחסום זה מעכב את השתלבותו והתערותו בחברה, פוגע ביכולת השילוב התעסוקתי שלו ובהבנה הכללית של מהלך החיים במדינה החדשה.
ידע של שפה ובעיקר ידע של שפה מקצועית, משמש כלי מרכזי בקליטתם ובתפקודם של עולים במקומות העבודה.
ברכישת שפה שנייה קיימים מספר שלבים. רכישת שפה שנייה מביאה את הלומד למצב של דו לשוניות. דו לשוניות הנרכשת לרוב באופן פורמלי יכולה להיות מיוצגת על ידי 'שפת ביניים' (interlanguage), שהיא שפה דינאמית ובלתי יציבה, או על ידי 'גרסה בסיסית' (Basic Variety) המאפיינת רכישה בלתי פורמלית למילוי צורכי תקשורת בסיסיים, והיא יציבה ופשוטה.
'שפת ביניים' הוא מונח שטבע (1992 , 1972) Selinker. המונח חל על הביצוע הלשוני של לומדי שפה שנייה (L2) הנע על הרצף שבין חוסר ידיעה לשליטה מלאה בשפה הנרכשת. זו שפת מעבר, שיש לה קווים אישיים רבים ומגוונים והיא מושפעת ממשתנים שונים. משום כך קיימות שפות ביניים רבות יותר מאשר שפות טבעיות.
'גרסה בסיסית' – מונח שטבעו החוקרים (1997) Klein & Perdue, והוא חל על שפה פונקציונלית הנרכשת על ידי מבוגרים באופן בלתי מודרך. שפה זו נועדה למילוי מטרות וצרכים קיומיים באופן יעיל ומידי. המונח נקבע בעקבות מחקר שנערך בקרב עובדים זרים ברחבי אירופה, דוברי שפות שונות כשפת אם, שרכשו את שפת המקום מחוץ למסגרת לימוד פורמלית. זוהי מערכת לשונית פשוטה ויציבה ביותר – וגם יעילה למדי – מצד אחד, אך דלה מאד מצד אחר...
לשליטה בשפה יש דרגות שונות, החל מהדרגה הפונקציונלית המיועדת לתקשורת בסיסית, שנועדה למילוי צרכים מידיים, בעבודה או בתחום הציבורי (קבלת שירותים, למשל) עבור דרך תקשורת חברתית, המאפשרת השתלבות תרבותית ועד שליטה בשפה מקצועית, המספקת יכולת קידום מקצועי ומעמד מקצועי-חברתי-כלכלי.
תקשורת בסיסית מאפשרת לדובר לתקשר בעזרת אוצר מילים בסיסי לשם השגת מטרותיו במיידיות וביעילות.
במחקר שנערך על ידי גולן ומוצ'ניק (2007) לבדיקת מאפייני הגרסה הבסיסית של שתי קבוצות דוברים : עולים, יוצאי מדינות חבר העמים, שלא למדו באולפן ועובדים זרים נמצא כי הגרסה הבסיסית של שתי הקבוצות דומה: שפה מצומצמת, מאובנת, תקשורתית ובעלת עקרונות הכללה ופישוט, ושנעשה בה שימוש באסטרטגיות תקשורתיות משותפות.
עם זאת, במספר קריטריונים נמצא התאם בין המין והמספר בקרב העולים שלא למדו באולפן יותר מאשר בלשון העובדים הזרים, בגלל חשיפה רבה יותר של העולים לעברית באמצעות ילדי המשפחה, השכנים, נותני השירותים הציבוריים השונים וכל אותם גורמים התורמים להעשרת השפה, גורמים שאינם קיימים כמעט בסביבת העובדים הזרים.
ההבדל בין לשון העולים שלמדו באולפן לבין לשון העולים שלא למדו בו חופף בעיקרו את ההבדל בין שפת הביניים לבין הגרסה הבסיסית. נמצא שאצל העולים שלמדו באולפן, שפת הביניים מתאפיינת באי יציבות ובדינמיות, והם מהססים מדי פעם בעת הפקותיהם הלשוניות, דווקא מתוך מודעות לשונית גבוהה (למשל, לגבי ההתאמה במין – זכר ונקבה – או בשם המספר). לעומתם, אצל אלה שלא למדו באולפן היו ההפקות הלשוניות מצומצמות והעידו על שפה יציבה, מאובנת, לא משתנה ולא מתפתחת. הם אינם בטוחים בלשונם, כי הם אינם מכירים את המילים המתאימות ואת המבנה התחבירי, כאופייני לגרסה הבסיסית. ככל שהנבדק מודע יותר לטיב העברית שבפיו, שפת הביניים שלו מתקרבת ומדמה יותר לשפת דוברי העברית הילידיים, ולהיפך – ככל שהדובר פחות מודע ואף אינו מעוניין בשימוש בעברית, הופכת שפתו לגרסה בסיסית מאובנת ודלה יותר.
לפי הספרות, ידע דקדוק הליבה בשפה השנייה מתקבע לאחר שמונה שנים בארץ היעד ואינו משתנה עוד (DeKeyer,2000; Johnson & Newport, 1989).
ידע בשפה מתבטא בשליטה בארבע מיומנויות הלשון. ניתן לחלק את ארבע מיומנויות הלשון לשתי קבוצות: המיומנויות האורייניות- כתיבה וקריאה והמיומנויות הדבורות – דיבור והבנת הנשמע.
כיום מוסכם בקרב מומחים העוסקים בהוראה וברכישה של שפות מהגרים, שידע לשוני כללי שונה מידע לשוני מקצועי, שהוא הידע העיקרי הדרוש למהגר לביצוע מטלות מקצועיות- שכן לשפה המקצועית אפיונים יחודיים משלה. בעוד שידע לשוני כללי עוסק בתחומים לשוניים המתאימים לתפקוד כללי בחברה, מחוץ למקומות העבודה, ידע לשוני ספציפי מתמקד בביצוע מטלות מקצועיות ספציפיות וייתכן שהוא אף שונה ממקצוע למקצוע (Drew & Heritage, 1992).
לאור כל זאת, לרכישת שפה לפני העליה (של"ע) יש יתרונות רבים. היא תקל על העולים ותשפר ללא היכר את נקודת הפתיחה והזינוק שלהם בהגיעם לארץ ותפתח בפניהם דלתות רבות. לימוד השפה לפני העליה, במקביל למהלך חיי השגרה של העולה העתידי, במסגרת הטבעית שלו, באמצעות למידה מרחוק- יכול להוות פתרון מוצלח למשפחה המתכננת את עתידה בארץ ומכשירה את עצמה, עוד בטרם העליה, לחיים בה- באמצעות שבירת המחסום העיקרי העומד בפניה: ידיעת השפה העברית.

אינטרנט ואנונימיות? אין חיה כזאת

בעידן גוגל ופייסבוק, כל המידע שאנחנו חושפים על עצמנו באינטרנט, בסלולר, בכרטיס האשראי או ב-GPS חשוף לעיני גורמים מסחריים, ממשלתיים ואפילו גורמים עוינים.
מה משמעות הדבר מבחינתנו כהורים, מחנכים וכמורים?
עובדה זו מהווה חיזוק לטענה שיש להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה ובגבולות. החשיפה של הילדים, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, חושפת אותם ואת סביבתם למעקב אחר פרטים אישיים, שהיו בטוחים שגילו רק לחבריהם, על פי בחירתם. הכתבה ב"TheMarker": "תשכחו מפרטיות באינטרנט" מ- 22.8.10, מעידה שהדברים הרבה יותר מורכבים ומסובכים. חברות כגון גוגל, עורכות מעקב אחר הרגלים של הגולשים, מאפיינות אותם ואף סוחרות במידע אותו ליקטו אודות הגולשים. מצב זה מעמיד את המחנכים בפני אתגר חדש, לא פשוט, אשר מצריך חשיבה מערכתית, כיצד להנחות ילדים (וכלל האוכלוסיה) לגלישה נכונה וזהירה, אם יש כזאת, ברשת. למעשה, חלק ניכר מן המידע נאסף גם ללא רצון הגולש, אלא מתוך מעקב אחר היסטוריית הגלישה שלו. כיום, לא ניתן להימנע מגלישה לשם חיפוש מידע, כך שברגע שהתחברת- נחשפת! תוכנית הלימודים של "עידן המידע" צריכה לכלול הסברים וחשיפה לסכנות, בעזרת דוגמאות מממקרים שקרו בעבר, כדי להמחיש לילדים את עוצמת הטכנולוגיה. התחושה כאילו אתה כותב משהו בין קירות הבית למישהו מסויים, היא שגויה ומטעה וכפי שמתואר בכתבה המוזכרת, גוגל סורקת אפילו את הדואר האישי ב- gmail שלנו ועושה שימוש במידע! מציאות כזאת, מאירה את ההוראה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד', ט"ו) באור חדש.

סמסטר חדש - התחלה חדשה

סמסטר חדש - התחלה חדשה? כל סמסטר מביא איתו התחלה חדשה ואיתה הרגשה של עליה בדרגה, עוד שלב במעלה הדרך, בתנועה ספירלית כלפי מעלה.
בסמסטר זה אנו לומדים שלשה קורסים מקצועיים. לאחר שבסוף סמסטר ב' הרגשתי שממש "לכלכתי את הידיים", כשעסקתי בתכנון ועיצוב יחידת הלימוד שלי, יחידת לימוד א-סינכרונית ללמידה מרחוק (ולמרות הקושי הטכנולוגי הרב, נהניתי מכל רגע מיכולות הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה). אני מצפה לידע נוסף, שירחיב ויעשיר את יכולותי כמורה, לעצב את סביבת הלמידה של תלמידי באמצעים חוויתיים, מגוונים ככל האפשר, לתועלת הלמידה והטמעת הנלמד בצורה הטובה והיעילה ביותר. אני מאמינה ובטוחה שהיכולת שלי להיות עצמאית בתכנון, בעיצוב ובביצוע סביבת הלמידה והנגישות שלי לכל אלה יתרמו, בע"ה, להיותי מורה טובה יותר לתלמידי. כך אוכל לספק להם תנאים נוחים ומאתגרים ללמידה, בהתאם ליכולות ולצרכים של כל אחד מהם. כיום, אני יכולה ליצור תכנים אינטראקטיביים במהירות, כתגובה ובהתאם לצורך של תלמיד זה או אחר בזמן אמת, כמעט. עד היום זה בא לידי ביטוי בהפקת דפי עבודה לתירגול נוסף וכד', על פי צורך. אני מקווה שהחזון הגדול והאידיאלי הזה יהיה בר מימוש, כי נדרשים לשם כך מחשבים בכיתה...ואין אפילו אחד..אך עוד חזון למועד.
בינתיים, תקופת הלימודים עבורי היא זמן גיבוש, ארגון ועיצוב התכנים ומקווה שעד סיום התואר- האולפן יהיה מוכן טכנולוגית ליישום דרכי הלמידה בעזרת הטכנולוגיה.

זווית אישית- סיכום ביניים

קשה להאמין, אך כבר חצי הדרך מאחורינו. הסתיים הסמסטר השני ללימודים וההרגשה מרוממת. על ספר התורה נאמר: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע, א', ח'). מלבד לימוד התורה וחשיבותה, חשיבות גדולה ורבה לא פחות היא לעצם הלימוד. כשאדם לומד הוא מתפתח, מרחיב אופקים, מתמודד עם שאלות ומחפש תשובות. מחקרים רבים על המח מעידים על תרומת הלמידה למח האדם בשימור ושיפור היכולת הקוגניטיבית, בכל גיל. החלטה על לימודים בגיל מבוגר אינה קלה ואינה מובנת מאליה, אך, מומלצת בכל פה.
כשהגעתי ללימודים לא כל כך הבנתי מה משמעות "תקשוב ולמידה". הגעתי לתחום זה משום שחשתי ששילוב המחשב בהוראה לא יכול להיות העתק של הוראה "רגילה" (במושגים שהכרתי אז), כלומר, במקום לקרוא טקסט מהספר, התלמידים יקראו אותו מצג המחשב. הדוגמאות שהכרתי מתחום ההוראה באמצעות מחשב נראו לי דלות ולא ממצות את הפוטנציאל שחשתי שיש למחשב, אך לא ידעתי מהו.
כיום אני יכולה לומר שאני שמחה שיש לי הזכות ללמוד את התחום בהרחבה והעמקה. נחשפתי לעולם עמוק מיני ים ורחב כרוחב פס האינטרנט... שפע האפשרויות הגלומות בשילוב הטכנולוגיה בהוראה, להשגת היעדים הפדגוגיים מעורר השתאות. המציאות בה ידע זה נמצא רק בקרב המורים הלומדים במסגרת ייחודית מעין זו, מצערת. השינוי שעברנו, חברי ואני, במהלך התקופה האחרונה ביחסנו לשילוב הטכנולוגיה בהוראה, משמעותי ביותר. חשוב שמורים נוספים, העוסקים בחינוך ובהוראה של הדורות הבאים יעברו את אותו תהליך.
"בעוד שבעבר ניתן היה להעביר מסרים וידע באמצעים מוכרים (מורה, לוח, גיר), הרי שכיום השיטה המסורתית נתפסת כמשעממת. Prensky, במאמרו (2001), טוען שהמורים והלומדים באים משני עולמות שונים לגמרי, עד כדי קושי בתקשורת ביניהם והתוצאה מכך היא הרסנית.
ההבנה כי הלומדים היום הם בעלי צרכים שונים מבעבר, בהיותם ילדי מולטימדיה דינמית, תוססת ומגוונת, היא שצריכה להשפיע בבחירה על שילוב טכנולוגיה בהוראה. "הסיבה בגללה רוב הילדים אינם אוהבים את בית הספר היא לא בגלל שהעבודה קשה מדי, אלא כי זה משעמם לחלוטין", אומר ד"ר סימור פאפרט, פרופסור ב – MIT (בתוך Prensky, 2001). ומדוע זה כך? משום שלא הותאמו דרכי הוראה חדשות התואמות לעולם החדש שלהם, סגנונם ויכולותיהם.
בעבר, הלימוד נתפס כמייגע, קשה ומתיש, המלווה בכאב, סבל ותיסכול. מהפכת הטכנולוגיה של המאה ה- 21 מאפשרת שחרור מכל אלה. התלמיד במרכז והלמידה היא הנאה. הנאה לתלמידים, הנאה למורים, הנאה להורים, הנאה למפקחים ולמנהלים הבכירים (בתוך Prensky, 2001).
היום שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא צורך. חובה מוסרית ואי אפשר להתחמק מכך. למעשה, טוען Prensky, הדרישה תבוא מן השטח, מצד התלמידים, כך שההנהלה, המורים והמפקחים לא יוכלו עוד להתנגד לכך. תלמידי "דורות המשחקים" לא יסכימו עוד להשתתף ולקחת חלק בפעילויות משעממות. כך שבתי הספר ייאלצו "להזריק" הנאה וחוויה לתהליך הלמידה.
נראה כי בשילוב משחק דיגיטלי בהוראה יש, לכאורה, שילוב בין שני עולמות סותרים: לימוד רציני בבתי ספר ובידור אינטראקטיבי- משחקי מחשב, משחקי וידיאו ובמידה פחותה, סרטים (Prensky, 2001). אולם למעשה, אין זה כך. בהוספת הנאה לתהליך הלמידה, איננו גורמים לתירגול להיות רק חוויתי יותר, אלא גם מועיל יותר. לימודים נתפסים כ"עבודה קשה", אך הם אינם מורגשים כ"עבודה", כאשר נהנים מהם."
(מתוך עבודה שכתבתי עם חברתי, גילה שוימר)

למאמר המלא של Marc Prensky.

ה- twitter בהוראת שפה

ניתן לנצל את ה- twitter בלימוד סינכרוני וא-סינכרוני. אך, בעיני, כוחו ועוצמתו- בלימוד סינכרוני, כאשר התלמידים מתבקשים להגיב בזמן אמת למשימה שניתנה, כך שבעת ובעונה אחת מתקבלות תגובותיהם של כל התלמידים, תוך זמן קצוב של המורה.
כתנאי לכך חייבת להיות נגישות למחשב לכל תלמיד באופן מיידי.
ב- twitter אפשר להשתמש לאחר העלאת נושא לדיון, וכל תלמיד צריך לצייץ את דעתו בעניין. לאחר הצגת בעיה התלמיד צריך להציע פתרון. ניתן לערוך הצבעה בעד ונגד – עם או בלי נימוקים.
בהוראת השפה העברית ניתן לנצל את הרעיונות הנ"ל כדי לתרגל מבעי לשון ותבניות לשוניות, כגון: כדאי+ שם פועל.../ לו הייתי X, הייתי עושה... – לתירגול תנאי בטל/ לתרגל משפטי תנאי קיים / להבעת דעה להשתמש ב: לפי דעתי.../ לדעתי../ אני מסכים עם.../
כאשר יש פועל בעל משמעויות שונות, כגון: "להזמין" (תור, חברים למסיבה, טכנאי, כרטיסים לסרט וכד') – כל תלמיד שולח משפט משלו.
אפשר גם לתרגל זמנים: המורה נותנת לכל תלמיד משפט שונה להמרה. לאחר הציוצים של כולם- מתקבל מגוון משפטים עליהם עוברים כולם ביחד, כשהמורה מקרינה על הלוח את כל התשובות. כך גם לגבי כל הדוגמאות הקודמות.
אחד היתרונות של ה- twitter הוא המצגת השטוחה- הגלויה של המסר, כלומר באופן מיידי הכל גלוי לעין (בניגוד לפורום, למשל). כך, ניתן לערוך דיון לאחר הציוצים של כולם. זה חוסך זמן, כל אחד משתדל לדייק בלשונו כיוון שהוא יודע שהדברים יוצגו על הלוח ומתקבל מגוון רחב של תשובות/ תגובות, המהווה בסיס מפרה לנושא הנלמד.

twitter

בשבועיים האחרונים אנו מתנסים ב twitter . כשמסתכלים ברצף ה"ציוצים", נראה כי כל אחד מפריח לחלל מחשבה, דעה, אסוציאציה, קישור, ככל העולה על רוחו. נכון שהכל קשור בלמידה, כי בזה אנו עוסקים, מדי פעם יש תגובות והתייחסויות האחד לדברי האחר. בהתנסות זו לא הוגדר לנו מה לצייץ, כך שהיה הרבה מקום ליצרתיות וביטוי עצמי. ככלי בכיתה, ה twitter יכול לשמש כאמצעי להעברת מסרים, דעות וכד'. הוא נוח כי הוא פתוח ושטוח, כלומר הכל גלוי ללא צורך לפתוח קישור, כמו בפורום, למשל. הכל ניכר לעין וניתן להתרשם מהדברים במבט חטוף. האם אשתמש ב twitter בכיתתי??...