ספרים, רבותי, ספרים? הידע ברשת ובחינם

אחד הדברים המרתקים אותי, הוא היכולת של האדם בן זמננו ללמוד ולהשכיל מבלי לצאת מפתח ביתו. בעבר, כדי לרכוש ידע ולהרחיב אופקים היה צורך להתאמץ, להשקיע זמן רב ואף ממון. כיום, באמצעות האינטרנט, הידע נגיש לכל, בכל עת ובכל מקום. כל שנדרש הוא מחשב, חיבור לאינטרנט, סקרנות, מוטיבציה ו...קדימה לדרך. כל תחום בו מוצאים עניין- קיים שם, ברמה מקצועית ועניינית, במגוון ייצוגים: טקסטים, מצגות, סרטונים וכד'. ניתן לדון על הנושאים המעניינים אותך ולהחליף דעות עם אחרים.
בתגובה למאמר שפורסם לפני שנתיים במגזין The Atlantic Monthly, תחת הכותרת "האם גוגל הופך אותנו לטיפשים", בו טען המחבר ניקולס קאר כי כאשר אנשים גולשים באינטרנט, הם מאבדים בתוך שטף המידע את היכולת להתרכז בנושא כלשהו- נערך מחקר על ידי מכון המחקר Pew.
במחקר של Pew השתתפו 895 מומחים לאינטרנט ולטכנולוגיה מביניהם בכירים בגוגל ומייסד קרייגליסט. תוצאות המחקר מראים כי שלושה מכל ארבעה מומחים חושבים כי השימוש באינטרנט מרחיב את האינטליגנציה האנושית, ושני שלישים חושבים כי השימוש באינטרנט משפר את מיומנויות הקריאה, הכתיבה ורכישת הידע. המומחים מסכימים: ככל שתגגלו יותר, כך תחכימו. גוגל ואתרי אינטרנט נוספים שמקלים על חיינו אינם הופכים אותנו לטיפשים, אלא להפך הם הופכים אותנו לחכמים יותר.
במחקר התבקשו הנשאלים להביע את דעתם על טענות בנוגע להשפעת האינטרנט על בני האדם ב-2020:
76% מהנשאלים הסכימו עם הטענה כי ב-2020 השימוש באינטרנט ירחיב את האינטליגנציה של בני האדם; 81% הסכימו עם הטענה כי הג'אדג'טים החמים שיכבשו את המשתמשים ב-2020 יגיעו בהפתעה ברוב המקרים, כאשר רוב החדשנים של ימינו לא יוכלו לצפות אותם; ו-61% משהמשתתפים חושבים כי המחלוקת לגבי חופש זרימת המידע באינטרנט תיפתר במינימום של הגבלות.
שתי דוגמאות להעשרה ולמידה ברשת, שמצאו חן בעיני, הן: "האוניברסיטה של העם", University of The People והרצאות TED .
שי רשף, יזם ישראלי בעל חזון, הקים אוניברסיטה אינטרנטית, "האוניברסיטה של העם", במטרה לצמצם את הפער בין מדינות העולם השלישי למדינות המפותחות. הקורסים מבוססים על טכנולוגיה בסיסית: מחשב וחיבור לרשת, על מנת לאפשר נגישות לכולם. המרצים מתנדבים מאוניברסיטאות מכל העולם. היא פועלת כבר כשנה. היא אמורה לקבל הכרה מאוניברסיטה אמריקאית, לאחר שתקיים שני מחזורי לימוד.
הרצאות TED בשפות שונות ובעברית, פותחות צוהר לעולמות רבים במגבלת זמן של 18 דקות, לכל היותר.

דוגמא להרצאת TED בתחום החינוך, להנאתכם...

מחקר בהוראת שפה: הזיכרון והטמעת אוצר מילים בשפה זרה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" עסקתי בניתוח המאמר של יודי ביטון: התנהגותו של הזיכרון האנושי בעת הטמעת אוצר מילים בשפה זרה. מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר. המחקר התייחס לשאלות:1. כיצד מתנהג הזיכרון כאשר מטמיעים אוצר מילים של שפה זרה? 2. כיצד ניתן ליישם את הידע על התנהגות הזיכרון כדי להטמיע טוב יותר אוצר מילים אצל תלמידים הלומדים שפה זרה או שנייה?
הכותב סוקר מחקרים שבדקו תופעת זיכרון רחבת היקף, הידועה בשם Spacing Effect: אפקט הריווח, למידה במרווחים של זמן בין השיעורים. אפקט הריווח (Spacing Effect) הוא היתרון בזכירת מילה שהוצגה פעמיים בחזרה מרווחת, לעומת אותה מילה שהוצגה פעמיים בחזרה דחוסה. המחקר מראה שככל שיהיו מרווחי הלימוד בין השיעורים גדולים יותר, כך יוטמע המידע בזיכרון לטווח ארוך יותר.
המאמר מזכיר מושגים שונים, הקשורים בעיבוד מידע בזיכרון ונסקרים בו מחקרים שבחנו את מנגנון תהליך ההטמעה בזיכרון.
שני מושגים שתפסו את תשומת ליבי הם: אחזור או היזכרות (recall) וזיהוי (recognition).
אחזור או היזכרות (recall): היכולת להיזכר בגירוי שנלמד, בלי שהוא מוצג לפנינו לצורך זיהוי. זוהי היכולת החזקה ביותר להיזכר, בניגוד לזיהוי. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמילה זמינה למשתמש באופן מלא בדיבור ובכתיבה. יש לה שני אופנים: היזכרות חופשית (free recall)- יכולת לדעת מהי מילה המשויכת למשמעות עליה חשב או היזכרות לפי רמז (cued-recall)- יכולת לתרגם מילה משפת אם לשפה זרה.
זיהוי (recognition): היכולת לזהות מבין מספר גירויים את אלו שנלמדו. זוהי מידה 'חלשה' יותר של זיכרון, כאשר המילה אינה מאוחזרת באופן חופשי, אלא רק מזוהה. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמשתמש שומע או קורא את המילה ומצליח לפענח את משמעותה או לתרגמה לשפת אימו.
כמורה להנחלת הלשון באולפני עברית, מצאתי את המאמר מעניין ביותר. באמצעות המאמר נחשפתי למושגים ותהליכים הקשורים בהטמעת אוצר מילים. המאמר סייע לי להבין תהליכים שעברתי במהלך רכישת השפה הרוסית, תוך כדי הוראה באולפן. כמורה, רכשתי את השפה הרוסית כבדרך אגב. אך, היא התרחשה כפי המוצע במחקרים: על ידי הצמדת המילה ברוסית למילה העברית. אף על פי שבתחילת הדרך לא הייתה לי כוונה לרכוש את השפה, עם הזמן הבחנתי שאני שולטת באוצר המילים החוזר בכל כיתה וכיתה (אפקט הריווח), עד שיכולתי לזהות תרגום המילה, בהתאם להצעות תלמידי (לדוגמא: כשאמרתי פועל בעברית, ותלמידי ניסו לתת מספר פירושים- יכולתי לומר איזו מהאפשרויות נכונה- ברמת זיהוי). כיום אני מסוגלת לעבור משפה לשפה באותו אוצר מילים הנלמד באולפן (ברמת אחזור) ולהשתמש באוצר מילים זה בדיבור. כעת, כשאני מודעת לאפקט הריווח ואני בוחנת את עבודתי בכיתה, אני מבחינה שאני עושה בו שימוש, אלא מעתה אעשה זאת ביתר מודעות, תשומת לב ותיכנון.
אף כי מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר, אין כותב המאמר נותן דוגמאות לכך. ניתן לעשות שימוש במסקנותיו כדי ליצור תוכנית לימוד, המתחשבת בממצאים. למשל באמצעות כרטיסי הברקה (flashing cards), המוצגים על המסך ובודקים את הטמעת הנלמד. בהתאם לצורך, התלמיד נחשף לאוצר המילים, במירווחי זמן שונים. החשיפה יכולה להיעשות על ידי הצגת המילה בשפת הלומד ובלחיצת עכבר- תתקבל תרגומה לעברית. כך יתקיים עקרון האחזור המומלץ על ידי החוקרים.
למאמר

סמסטר חדש - התחלה חדשה

סמסטר חדש - התחלה חדשה? כל סמסטר מביא איתו התחלה חדשה ואיתה הרגשה של עליה בדרגה, עוד שלב במעלה הדרך, בתנועה ספירלית כלפי מעלה.
בסמסטר זה אנו לומדים שלשה קורסים מקצועיים. לאחר שבסוף סמסטר ב' הרגשתי שממש "לכלכתי את הידיים", כשעסקתי בתכנון ועיצוב יחידת הלימוד שלי, יחידת לימוד א-סינכרונית ללמידה מרחוק (ולמרות הקושי הטכנולוגי הרב, נהניתי מכל רגע מיכולות הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה). אני מצפה לידע נוסף, שירחיב ויעשיר את יכולותי כמורה, לעצב את סביבת הלמידה של תלמידי באמצעים חוויתיים, מגוונים ככל האפשר, לתועלת הלמידה והטמעת הנלמד בצורה הטובה והיעילה ביותר. אני מאמינה ובטוחה שהיכולת שלי להיות עצמאית בתכנון, בעיצוב ובביצוע סביבת הלמידה והנגישות שלי לכל אלה יתרמו, בע"ה, להיותי מורה טובה יותר לתלמידי. כך אוכל לספק להם תנאים נוחים ומאתגרים ללמידה, בהתאם ליכולות ולצרכים של כל אחד מהם. כיום, אני יכולה ליצור תכנים אינטראקטיביים במהירות, כתגובה ובהתאם לצורך של תלמיד זה או אחר בזמן אמת, כמעט. עד היום זה בא לידי ביטוי בהפקת דפי עבודה לתירגול נוסף וכד', על פי צורך. אני מקווה שהחזון הגדול והאידיאלי הזה יהיה בר מימוש, כי נדרשים לשם כך מחשבים בכיתה...ואין אפילו אחד..אך עוד חזון למועד.
בינתיים, תקופת הלימודים עבורי היא זמן גיבוש, ארגון ועיצוב התכנים ומקווה שעד סיום התואר- האולפן יהיה מוכן טכנולוגית ליישום דרכי הלמידה בעזרת הטכנולוגיה.

twitter

בשבועיים האחרונים אנו מתנסים ב twitter . כשמסתכלים ברצף ה"ציוצים", נראה כי כל אחד מפריח לחלל מחשבה, דעה, אסוציאציה, קישור, ככל העולה על רוחו. נכון שהכל קשור בלמידה, כי בזה אנו עוסקים, מדי פעם יש תגובות והתייחסויות האחד לדברי האחר. בהתנסות זו לא הוגדר לנו מה לצייץ, כך שהיה הרבה מקום ליצרתיות וביטוי עצמי. ככלי בכיתה, ה twitter יכול לשמש כאמצעי להעברת מסרים, דעות וכד'. הוא נוח כי הוא פתוח ושטוח, כלומר הכל גלוי ללא צורך לפתוח קישור, כמו בפורום, למשל. הכל ניכר לעין וניתן להתרשם מהדברים במבט חטוף. האם אשתמש ב twitter בכיתתי??...

יישומים וחוויות

יש לי מייל המיועד לתלמידים בלבד. אני שולחת להם תרגילים קצרים והם צריכים לענות לי. לא פשוט להקליד בעברית ולא כולם מוכנים להתנסות בכך, אבל לאט לאט הם מצטרפים. אין לנו מחשבים בכיתה, רק שני מחשבים במועדון. עכשיו קיבלתי תשובה מתלמיד חמישי שהרים את הכפפה. באחד הימים, כשהייתי מחוברת, אחת התלמידות יצרה איתי קשר והתכתבנו בעברית. זאת היתה חוויה משמחת לשתינו.