במסגרת הלימודים בקורס: "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" התבקשנו לקרוא את המאמר: "Africa and the Digital Divide" מאת Fuchs, C. & Horak, E., העוסק בפער הדיגיטלי באפריקה. המאמר מציג פער דיגיטלי אדיר בין מדינות אפריקה לבין המדינות המפותחות ומשתמש במושג אפרטהייד דיגיטלי המבדיל בין אלו שיש להם נגישות למחשבים לבין אלו החסרים זאת. פערים אלו הולכים ומתעצמים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גדלים פערים חברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
אזורים רבים ביבשת אפריקה אינם מחוברים לאמצעי תקשורת כלשהם. במקומות בהם קיים חיבור לאמצעי תקשורת- אספקת החשמל אינה סדירה. המחשבים והטלוויזיות מיושנים ואיטיים. תושבים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שימוש בטכנולוגיות, שכן עלויות השימוש גבוהות ביחס לשכרם הממוצע. השפה מהווה מחסום. רבים אינם יודעים קרוא וכתוב ומבין היודעים- רבים שולטים רק בשפה המקומית ולא באנגלית.
המאמר מציג גישות שונות ביחס לפער הדיגיטלי, בהם Jan Van Dijk, המדבר על פערים בין בעלי נגישות לאינטרנט לבין אלו שאין להם נגישות. לעטנתו, ארבעה מחסומים מונעים נגישות לאינטרנט:
היעדר נסיון דיגיטלי בסיסי, היעדר מחשבים, היעדר מיומנויות מחשב והיעדר הזדמנויות משמעותיות לשימוש באינטרנט ובמחשב.
Jan Van Dijk מייחס חשיבות רבה להיעדר מיומנויות למידה, חיפוש, איתור ועיבוד מידע. הוא טוען שהבדלים בין מיומויות אלו יוצרים פערים קיצוניים בין אוכלוסיות במדינות מפותחות ומתפתחות. אנשים בעלי רמה גבוהה של השכלה והכנסה נוטים להשתמש במאגרי מידע ממוחשבים, עובדה המגבירה את הפער הקיים ממילא. לדעתו, נאיבי לחשוב שסיפוק מחשבים בלבד יפתור את הבעיה. Norris, מתארת את הפער הדיגיטלי כתופעה רב מימדית. היא מבחינה בין פער דיגיטלי גלובלי, פער חברתי ופער הנובע ממידת הדמוקרטיה בשלטון. היא מתייחסת לפערי השכלה, פער אתני, פער גילאי, מצב משפחתי ופער בין יכולות שונות.
המאמר מציג את גאנה ודרום אפריקה כשתי מדינות שפתחו שעריהן לתקשורת עולמית, על ידי מתן זכיונות לגורמים פרטיים, חברות זרות- להפעלת חברות תקשורת. מנסיונן ניתן ללמוד כי שוק ליברלי מביא לנגישות פוטנציאלית גבוהה יותר, אך לא לפתרון הפער הדיגיטלי. קיומם של קווי טלפון קוויים וסלולריים ונגישות לאינטרנט- אינם מאפשרים בהכרח, לבעלי המעמד הנמוך והבינוני נגישות אליהם, עקב העלויות הגבוהות מחד, סדר עדיפויות קיומי מאידך, בנוסף לפערים השונים שהוזכרו לעיל.
במאמר, שתאר מחקר, מובאות מסקנותיהם של החוקרים, עיקר הדברים: ביעור העוני - תנאי הכרחי להתגבר על הפער הדיגיטלי, הקמת תשתיות, טכנולוגיות, יישומי מחשב מתאימים ורלוונטיים לאוכלוסיה ואוריינות דיגיטלית. במאמר מובאות מספר הצעות לפתרון והתמודדות עם המצב. אך לא כולם סוברים שצמצום או סגירת הפער הדיגיטלי הוא-הוא הדבר החשוב במדינות העולם השלישי. Ted Turner מייסד רשת התקשורת CNN, טוען שהעולם השלישי אינו זקוק לטכנולוגיה כי בעיותיו הבסיסיות הן עוני, בריאות ובערות. "למחצית מהאנשים בעולם אין חשמל, למעל בליון מאוכלוסיית העולם אין מים זורמים בבתיהם, תשכחו מהפער הדיגיטלי- הם זקוקים ללחם, מים, בגדים, מקלט וחינוך".
אינני מסכימה עם הגישה הפטרונית והמתנשאת הזאת. אני סבורה, כפי שטען קופי אנאן, המוזכר במאמר, כי מידע ותקשורת הן זכות יסוד בסיסית של כל אדם באשר הוא. לכל אדם יש זכות לחופש ביטוי, חופש הבעה, החופש לקבל מידע בכל מדיה ללא הגבלת גבולות גיאוגרפיים. אסור לנו למנוע זאת ממדינות העולם השלישי!!!
למאמר המלא
על אפריקה, הפער הדיגיטלי והתמודדות עם הבעיה - בסרטון הבא:
Recap for enouraging reflection on learning
לפני 9 שנים