הבלוג כסוכן שינוי

סיכום. איך מסכמים תקופה כל כך אינטנסיבית? לחזור לאחור, אל ההתחלה ולסקור את התהליך שעברתי... עיינתי ברשומות שכתבתי ואני מרגישה סיפוק. ההתחלה היתה לי מאד קשה. החשיפה היתה בלתי נסבלת. בהתחלה ניסיתי להתכחש לבלוג אבל מתוך הכרת המציאות והסיטואציה בה אני נמצאת, החלטתי "לקפוץ למים" ולהתחיל לשחות... זה לא היה קל. עננת הפומביות ריחפה מעל כל הזמן. אך, הצורך בכתיבה עניינית בבלוג כבלוג למידה, הקלה. האם הייתי כותבת באופן שונה לו הבלוג היה מיועד לעיניים מוגדרות? נהגתי לחשוב שכן, אבל עכשיו אינני בטוחה בכך. ייתכן שהיה לי קל יותר לכתוב והפרסום היה פחות מעיק, אך לגופם של דברים, אני חושבת שהבעתי את עצמי כמעט ללא מסכות.
כתבתי שאני מרגישה סיפוק (ואולי גם קצת גאווה מתגנבת...) וכל כך למה? כי ביטוי עצמי פומבי הוא לא הצד החזק שלי וחובת הכתיבה בבלוג גרמה / תרמה לי להתמודד עם זה.
כעת, במבט לאחור ובצפייה ברשומות שלי, אני מבינה את הכוח שיש בבלוג. הליווי של הבלוג את מהלך הלימודים מהווה ציוני דרך ותזכורות למה שעברתי במהלך הלימודים. הרשומות שלי מבטאות מצד אחד את ההתלהבות שלי מהטכנולוגיה והאפשרויות הגלומות בה לפיתוח הלמידה, לפיתוח החשיבה מסדר גבוה ולצמצום פערים בחברה רב תרבותית ומצד שני לראות את הלומד הזקוק הן לידע והן לערכים. תפקיד המורה בעידן המידע הוא לחבר בין העולם הישן לעולם החדש ולקחת מכל אחד מהם את הטוב שבו.
לפעמים, כשאתה בסערת התהליך, אין זמן לעצור ולחשוב בשיקול דעת ואתה מונע מרגשות. אני לא אהבתי את הכתיבה בבלוג, בלשון המעטה (החשיפה, חיפוש אחר נושאים לכתיבה, חיפוש אחר מקורות מתאימים וסרטונים, לחץ הזמן, החובה לכתוב מידי שבוע - הכבידו ביותר), אבל לאחר מעשה, בהסתכלות על התוצר, יצירה בת רצף רשומות שאני כתבתי, אני שוקלת לגייס את הבלוג לטובת התלמידים שלי...
אצל ד"ר אלון הסגל למדנו שכדאי להשתמש בטכנולוגית התקשוב במקרה בו אי אפשר לעשות זאת בדרך אחרת. מה תרומת הבלוג לרפלקציה על תהליך הלמידה? האם רפלקציה על תהליך הלמידה בכתיבה מסורתית (מחברת / מעבד תמלילים) או כתיבה רפלקטיבית בבלוג, כפי שאנחנו עשינו, יביאו לאותם תוצרים?
שאלתי את עצמי שאלות אלו פעמים רבות. למה לא לכתוב כל שבוע במחברת או ב- WORD? בשביל מה הפומביות הזאת? כל כך לא אהבתי את החשיפה, אך כשניתנה האפשרות לחסום את הבלוג לכלל- הפתעתי את עצמי ולא עשיתי זאת. התרגלתי.
הבלוג לעומת כתיבה מסורתית, הוא דינמי, עשיר יותר ביכולת הקישורים שלו, על ידי הוספת סרטונים, מאמרים ואתרים לחיזוק או המחשה. החשיפה מאפשרת אינטראקציה עם לומדים וקוראים אחרים באמצעות הוספת תגובה ומחייבת כתיבה מחושבת. היתרונות של הבלוג תרמו לתהליך הלמידה שלי.
אמירה זו מבטאת את השינוי שעברתי במהלך השנה וחצי האחרונות. התחברתי לעולם החדש, עולם של חדשנות...
בהזדמנות זו, ברצוני להודות לחברותי מיכל, לי וגילה, שליוו אותי לאורך כל הדרך וביחד הפכנו את תקופת הלימודים לחוויה מיוחדת ומועילה.

לסיום, עצה מאריק איינשטיין ביחס לחדשנות...

מודל של מנהיגות חינוכית

בשיעור של ד"ר נטע נוצר עסקנו בתפקיד המנהל. במהלך השנים חל שינוי בתפיסת תפקיד המנהל והכיוון הוא מנהיגות חינוכית. על המנהל להפגין מנהיגות פדגוגית, בעלת היבטים רבים. כיום, עליו לתפקד, למעשה, כראש צוות. ליצור חזון פדגוגי בית ספרי, להציב מטרות לימודיות בהתאם ולהפיץ אותם בקרב באי בית הספר: מורים, תלמידים והורים. מעבר לאחריותו לתוכנית הלימודים, פיקוח ובקרה על מימושה, עליו לדאוג לאקלים בית ספרי שיאפשר זאת. בראש ובראשונה מנהל בית הספר נדרש להיות דמות מוסרית, מודל לחיקוי, המסוגל להאציל סמכויות מצד אחד ומצד שני בעל יכולת לקבל הכרעות ולפסוק בעת התלבטות וחילוקי דעות. מצד אחד לתת אוטונומיה למורים ולצוותי עבודה ומצד שני לעמוד על המשמר ולדאוג להליכה בתלם החזון.

"מנהיגות חינוכית היא מסע לטווח ארוך הדורשת מנושאיה אורך רוח, סובלנות והרבה סבלנות. האתגר הוא לעשות יותר עם פחות, לאמץ במהירות את הנסיבות המשתנות, לחדש, להתמודד עם חוסר ודאות ועם משימות שלעיתים נראות עצומות מימדים ולמעלה מיכולנו.
הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של תפיסת המנהיגות החינוכית הוא להדגים למונהגים עד כמה הם מסוגלים להגיע להישגים שמעולם לא שיערו ולא ידעו על קיומה של יכולת כזו ועל אחת כמה וכמה לא האמינו שיוכלו להוציאה מהכוח אל הפועל".
מתוך: מנהיגות חינוכית ומקורות השראתה לקחים ממנהיגותו של משה רבנו מאת יוסי פשר.

יוסי פשר סוקר ומסביר חמש תכונות בולטות של מנהיג:
דוגמה אישית, השראת חזון, איתגור תהליכים, העצמת הזולת וחיזוק הלבבות.
במאמר מובא משה רבנו, כדוגמא לאחד המנהיגים הנערצים בכל הזמנים, אשר נוסחת מנהיגותו ניתנת לתימצות בעשרה פעלים המכילים את עיקרי תורות המנהיגות על פי הספרות המקצועית העדכנית. הפעלים הם:
- קבל
- הערך
- התחבר
- ספק
- התמד
- פתור
- חפש
- אכוף
- הענק
- פרוש
כלומר, עם קבלת התפקיד על המנהל "לקבל" אחריות, "להעריך" את המצב הערכה מעצבת, "להתחבר" למקורות כח ועוצמה, "לספק" את הסחורה ללא תירוצים, "להתמיד" בסבלנות ובדבקות לעבר המטרה, "לפתור" בעיות המתעוררות בדרך, "לחפש" מידע חדש, "להעניק" ידע לדורות הבאים ו"לפרוש" בכבוד, לאחר מינוי יורש ראוי.

האם מנהיגות היא תכונה מולדת או נרכשת?
על מנהיגות חינוכית בסרטון הבא:

דרך ארץ קדמה לתורה

אחד הנושאים המטרידים אותי וכבר הזכרתי זאת בעבר, הוא ההתעסקות הרבה במידע ובידע.
ומה עם החינוך? היכן הערכים? ד"ר נטע נוצר הקדישה לכך תשומת לב בשיעוריה על מטרות לימודיות וניסוחן. התחברתי לקביעתה כי בכל שיעור יש להקפיד לנסח מטרות חינוכיות מתחום הרגש, ההתנהגות והערכים, בנוסף למטרות הלימודיות. גם בלימוד מתוקשב ניתן וצריך לדרוש מהלומדים כבוד הדדי, הקשבה והתחשבות. עצם העבודה השיתופית יש בה כדי לעודד התנהגויות חיוביות. הלומדים צריכים להרגיש מחוייבות כלפי הקבוצה או הצוות ולהתחלק באופן הגון בביצוע מטלות. עליהם לשאת באחריות כלפי הקבוצה בהשגת היעדים והמטרות של המשימה המשותפת. הלומדים צריכים לדעת לכבד את רצון הזולת ולהיזהר בכבודו כפל כפליים, משום הפומביות הקשורה באופי הטכנולוגיה.
ומעניין לעניין, באותו עניין: לאחרונה, באחד הימים, במהלך שיעור בכיתתי, התעורר פתאום ויכוח קולני בכיתה (ללא קשר לשיעור). מסתבר שאחד התלמידים העלה חומרים לפייסבוק , בניגוד להסכמת חבריו. הוא צעק שהמצלמה שלו ושהוא יכול לעשות בה כרצונו. לעומתו צעקו אחרים שאין לו זכות לפרסם מידע הקשור בהם ללא הסכמתם. מצאתי עצמי מעורבת בסוגיה של צנעת הפרט וכבוד הזולת. כמובן שאני מזדהה עם אלה הדורשים את אישורם בטרם העלאת חומרים המזכירים אותם ושכנעתי את המפרסם לוותר על העניין ולהוריד מהפייסבוק את מה שהעלה.
מסתבר שגם בכיתת מבוגרים, לא הכל ברור, הגבולות מטושטשים ויש צורך להסב את תשומת הלב של הלומדים לרגשות האחר ולכבודו.