דרך ארץ קדמה לתורה

אחד הנושאים המטרידים אותי וכבר הזכרתי זאת בעבר, הוא ההתעסקות הרבה במידע ובידע.
ומה עם החינוך? היכן הערכים? ד"ר נטע נוצר הקדישה לכך תשומת לב בשיעוריה על מטרות לימודיות וניסוחן. התחברתי לקביעתה כי בכל שיעור יש להקפיד לנסח מטרות חינוכיות מתחום הרגש, ההתנהגות והערכים, בנוסף למטרות הלימודיות. גם בלימוד מתוקשב ניתן וצריך לדרוש מהלומדים כבוד הדדי, הקשבה והתחשבות. עצם העבודה השיתופית יש בה כדי לעודד התנהגויות חיוביות. הלומדים צריכים להרגיש מחוייבות כלפי הקבוצה או הצוות ולהתחלק באופן הגון בביצוע מטלות. עליהם לשאת באחריות כלפי הקבוצה בהשגת היעדים והמטרות של המשימה המשותפת. הלומדים צריכים לדעת לכבד את רצון הזולת ולהיזהר בכבודו כפל כפליים, משום הפומביות הקשורה באופי הטכנולוגיה.
ומעניין לעניין, באותו עניין: לאחרונה, באחד הימים, במהלך שיעור בכיתתי, התעורר פתאום ויכוח קולני בכיתה (ללא קשר לשיעור). מסתבר שאחד התלמידים העלה חומרים לפייסבוק , בניגוד להסכמת חבריו. הוא צעק שהמצלמה שלו ושהוא יכול לעשות בה כרצונו. לעומתו צעקו אחרים שאין לו זכות לפרסם מידע הקשור בהם ללא הסכמתם. מצאתי עצמי מעורבת בסוגיה של צנעת הפרט וכבוד הזולת. כמובן שאני מזדהה עם אלה הדורשים את אישורם בטרם העלאת חומרים המזכירים אותם ושכנעתי את המפרסם לוותר על העניין ולהוריד מהפייסבוק את מה שהעלה.
מסתבר שגם בכיתת מבוגרים, לא הכל ברור, הגבולות מטושטשים ויש צורך להסב את תשומת הלב של הלומדים לרגשות האחר ולכבודו.