ניק פיצ'י Nik Peachey - טכנולוגיות למידה

ניק פיצ'י (Nik Peachey) הוא יועץ חינוכי עצמאי, סופר ומאמן מורים, המתמחה בטכנולוגיות מבוססות רשת ללומדי שפה ובפיתוח. הוא מפרסם את העבודה שלו באתרי אינטרנט בחינם.
הגעתי לאתרים שלו לאחר חיפוש טכנולוגיות ללימוד שפה ברשת. אני ממליצה לעקוב אחר פרסומיו. באמצעותו נחשפתי לטכנולוגיות מעניינות כ- Penzu: יומן מסע, יצירת ספר דיגיטלי ועוד. יש לו ערוץ ב youtube. בבלוג שלו ניתן לקבל הסברים והדרכה על טכנולוגיות שונות. בבלוג נוסף שלו הוא מביא רעיונות להרחבת משפט עד ליצירת סיפור מורכב. אתר אחר שלו מיועד להנחית מורים בשילוב בלוג ורשתות חברתיות.
הכתיבה שלו ברורה, עניינית וממוקדת. ההסברים קלים להבנה ומלווים בהמחשה.
ניק מפרסם אתרים ומאמרים רבים ומצרף קישורים מעניינים. המידע שהוא מספק רב ביותר, מפורט ועשיר. כדאי לעקוב אחריו ולהירשם לקבלת Newsletter ממנו.

הנה דוגמא לסרטון הדרכה שלו לשילוב סרטונים בויקי:

רשת חברתית כסביבת למידה בהוראת שפה

שילוב רשת חברתית בהוראה מהווה, בעיני, אתגר. חברתי מיכל ואני דנות בכך רבות, בנסיעותינו המשותפות לבתינו, בתום יום הלימודים. שתינו עוסקות בהוראת שפה. אנו מתלבטות בשאלה כיצד ניתן לשלב את הרשת החברתית, כפייסבוק, כסביבת למידה ללומדי שפה שניה. בלימוד שפה, רוכשים אוצר מילים בסיסי, המתרחב עם הזמן. בסביבת למידה חשופה (גם אם היא מוגבלת לכיתה בלבד), אנו חשות כי יש בכך טעם לפגם. לתלמיד אין שליטה על מבנה השפה, תבניות הלשון, שליטה בזמנים ויכולת הביטוי שלו מוגבלת. גם אם ניתן משימות מדורגות, עדיין יהיו כאלה שלא ניתן יהיה להבין "למה התכוון המשורר...". שגיאות כתיב וניסוח עלולות להפוך את הניסיון לעילג ואף לפגיעה בלומד (בכבודו) ו/או בלמידה.
יכולת תקשורת מילולית, בע"פ ובכתב, היא היעד של לומד שפה שניה, המאפשרת לו לתפקד בחברה ולהתערות בה. לכן, רשת חברתית, המקיימת תקשורת בינאישית, היא המקום האידיאלי לכך.
על שגיאות כתיב ניתן להתגבר, על ידי כתיבה מוקדמת ב- word, כיוון שהתוכנה תסמן באדום ותתריע. כדי להתגבר על שגיאות ניסוח יש צורך ביותר מכך. האם להציע לתלמידים בדיקה ותיקון שגיאות לפני העלאת חומרים?! מצד אחד, יש בכך פגיעה בספונטניות. מצד שני, עצם ההקלדה בעברית יש בה תרומה למיומנות המחשב בעברית. התחושה ש"כתבתי בעברית ברשת (בפייסבוק, בבלוג, בויקי, בטוויטר וכד')" אין לה תחליף. הסיפוק יש בו כדי לעודד כתיבה חופשית, תגובות לחברים ושיתופיות במטלות לימודיות.
יש לתכנן את המשימות כך, שבהדרגה יתרחב היקף הכתיבה, תחת ביקורת עצמית של הלומד וחיזוק בטחונו העצמי בביטוי דבריו בעברית, לעין כל. שילוב מטלות אישיות ומשותפות יתרמו לחוויית הלמידה ולהישגים.
אני מקווה שבהמשך אמצא את הדרך לעשות זאת....

קונקטיביזם וחשיבה מסדר גבוה

בשיעורו של ד"ר אלון הסגל נתקלתי לראשונה במושג "קונקטיביזם". חיפוש אחר משמעותו העלה כי קונקטיביזם הינה תאוריה עדכנית שהמשיג סימונס ( Siemens, 2006 ). עקרונותיה של התאוריה מתחברים באופן ברור למיומנויות חשיבה גבוהות בלמידה משמעותית המשלבת את האינטרנט ומתבססת עליו. הגישה הקונקטיביסטית ללמידה מתבססת על החשיבות של רשת האינטרנט כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה וניתוח מורכב של הידע. למידה במרחב המתוקשב היא יצירת רשת המחברת בין מושגים וצמתים של ידע או מקורות מידע. היכולת והכוונה למצוא מידע ולהפכו לידע משמעותיים יותר מן הידיעה עצמה בתחומי תוכן מגוונים.

במאמר שעסק בפיתוח חשיבה מסדר גבוה, צוין כי בתחילתו של המילניום הנוכחי צריכה החשיבה מסדר גבוה, לדעת חוקרים רבים, להתבסס על התשתיות המקוונות והדיגיטליות. כל בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל יכולות לנתח ולהתגבר באופן מושכל על בעיות בעבודה ובחיים, ועליו לעשות זאת באמצעות המחשב. ייעודו של המחשב מעבר לכלי כתיבה בארגון המחשבה, בארגון המידע והפיכתו לידע, וככלי המסייע בפתרון בעיות (סלומון, Hay, 2001 ;Eshet, 2004 ;Dede, 2007; 2000).
מקמהון ( McMahon, 2007 ) הסיק שהטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מאפשרים, מזמנים ומקדמים חשיבה ברמה גבוהה בתהליכי הלמידה. כמות הזמן המוקדשת ללמידה באמצעות מחשב הינה גורם המשפיע, על פי מחקרו, באופן חיובי על ביצועים של חשיבה ביקורתית ושל חשיבה יצירתית. תלמידים שלמדו באמצעות מחשב קיבלו ניקוד גבוה יותר במשימות שבדקו חשיבה ביקורתית ויצירתית. מוצע לשלב טכנולוגיות בכל מקצועות הלימוד כדי לפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. "השילוב של מחשב בהוראה צריך להיות בדרכי הטמעה ...שימוש המפתח כישורי לוגיקה, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית " (שם, עמ' 236 ).
לוולס ( Loveless, 2007 ) הדגישה את האפשרויות המגוונות לחשיבה מסדר גבוה שהמחשב מזמן, למשל: מיפוי מושגים ברשת המאפשר הערכה מעצבת לתהליכי חשיבה ביקורתית ויצירתית, יצירת פורטפוליו ברשת בשילוב של מגוון רחב של מקורות מידע עדכניים עם משוב מעמיתים ומצוות ההוראה וכן ממומחים שאינם בקרבתו הפיזית של הלומד.

סקירת הספרות בקובץ המאמרים מרתקת ומומלצת.

היעד העיקרי של שנות הלימודים בבית הספר הוא הכנת הלומד לחייו הבוגרים. ככל שנלמד אותו להיות בעל חשיבה רחבה, מסיק מסקנות ולומד מנסיונו ומנסיונם של אחרים כך ייקל עליו לפתור בעיות שיזמנו לו חייו. המבנה המסתעף של הרשת והגלישה בה, יש בהם כדי לתרום להשגת יעד זה. הגלישה המסתעפת מסייעת ליצירת קשרים במוח, התורמים ללמידה ולפיתוח החשיבה. המציאות החדשה, בה הידע נגיש לכל, מאפשרת למורים לשים דגש על כשרים ומיומנויות ופחות על הקניית ידע. תשומת הלב צריכה להיות בפיתוח הלומד כעצמאי, בעל יכולות להפעיל שיקול דעת ובחירה נכונה בין המידע הרב בו הוא מוצף ברשת. הטכנולוגיה מאפשרת גם פיתוח אישי, בהתאם לנטיותיו של כל לומד. אלא שכמובן, מתחייב מכך מערך למידה שונה מהמוכר כיום, המבוסס על סביבות למידה מסורתיות.