מחקר בהוראת שפה: הזיכרון והטמעת אוצר מילים בשפה זרה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" עסקתי בניתוח המאמר של יודי ביטון: התנהגותו של הזיכרון האנושי בעת הטמעת אוצר מילים בשפה זרה. מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר. המחקר התייחס לשאלות:1. כיצד מתנהג הזיכרון כאשר מטמיעים אוצר מילים של שפה זרה? 2. כיצד ניתן ליישם את הידע על התנהגות הזיכרון כדי להטמיע טוב יותר אוצר מילים אצל תלמידים הלומדים שפה זרה או שנייה?
הכותב סוקר מחקרים שבדקו תופעת זיכרון רחבת היקף, הידועה בשם Spacing Effect: אפקט הריווח, למידה במרווחים של זמן בין השיעורים. אפקט הריווח (Spacing Effect) הוא היתרון בזכירת מילה שהוצגה פעמיים בחזרה מרווחת, לעומת אותה מילה שהוצגה פעמיים בחזרה דחוסה. המחקר מראה שככל שיהיו מרווחי הלימוד בין השיעורים גדולים יותר, כך יוטמע המידע בזיכרון לטווח ארוך יותר.
המאמר מזכיר מושגים שונים, הקשורים בעיבוד מידע בזיכרון ונסקרים בו מחקרים שבחנו את מנגנון תהליך ההטמעה בזיכרון.
שני מושגים שתפסו את תשומת ליבי הם: אחזור או היזכרות (recall) וזיהוי (recognition).
אחזור או היזכרות (recall): היכולת להיזכר בגירוי שנלמד, בלי שהוא מוצג לפנינו לצורך זיהוי. זוהי היכולת החזקה ביותר להיזכר, בניגוד לזיהוי. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמילה זמינה למשתמש באופן מלא בדיבור ובכתיבה. יש לה שני אופנים: היזכרות חופשית (free recall)- יכולת לדעת מהי מילה המשויכת למשמעות עליה חשב או היזכרות לפי רמז (cued-recall)- יכולת לתרגם מילה משפת אם לשפה זרה.
זיהוי (recognition): היכולת לזהות מבין מספר גירויים את אלו שנלמדו. זוהי מידה 'חלשה' יותר של זיכרון, כאשר המילה אינה מאוחזרת באופן חופשי, אלא רק מזוהה. ביכולת ביטוי בשפה פירוש הדבר שהמשתמש שומע או קורא את המילה ומצליח לפענח את משמעותה או לתרגמה לשפת אימו.
כמורה להנחלת הלשון באולפני עברית, מצאתי את המאמר מעניין ביותר. באמצעות המאמר נחשפתי למושגים ותהליכים הקשורים בהטמעת אוצר מילים. המאמר סייע לי להבין תהליכים שעברתי במהלך רכישת השפה הרוסית, תוך כדי הוראה באולפן. כמורה, רכשתי את השפה הרוסית כבדרך אגב. אך, היא התרחשה כפי המוצע במחקרים: על ידי הצמדת המילה ברוסית למילה העברית. אף על פי שבתחילת הדרך לא הייתה לי כוונה לרכוש את השפה, עם הזמן הבחנתי שאני שולטת באוצר המילים החוזר בכל כיתה וכיתה (אפקט הריווח), עד שיכולתי לזהות תרגום המילה, בהתאם להצעות תלמידי (לדוגמא: כשאמרתי פועל בעברית, ותלמידי ניסו לתת מספר פירושים- יכולתי לומר איזו מהאפשרויות נכונה- ברמת זיהוי). כיום אני מסוגלת לעבור משפה לשפה באותו אוצר מילים הנלמד באולפן (ברמת אחזור) ולהשתמש באוצר מילים זה בדיבור. כעת, כשאני מודעת לאפקט הריווח ואני בוחנת את עבודתי בכיתה, אני מבחינה שאני עושה בו שימוש, אלא מעתה אעשה זאת ביתר מודעות, תשומת לב ותיכנון.
אף כי מטרת המחקר למצוא כיצד יכולה תוכנת מחשב להטמיע אוצר מילים אצל הלומד באופן האופטימלי ביותר, אין כותב המאמר נותן דוגמאות לכך. ניתן לעשות שימוש במסקנותיו כדי ליצור תוכנית לימוד, המתחשבת בממצאים. למשל באמצעות כרטיסי הברקה (flashing cards), המוצגים על המסך ובודקים את הטמעת הנלמד. בהתאם לצורך, התלמיד נחשף לאוצר המילים, במירווחי זמן שונים. החשיפה יכולה להיעשות על ידי הצגת המילה בשפת הלומד ובלחיצת עכבר- תתקבל תרגומה לעברית. כך יתקיים עקרון האחזור המומלץ על ידי החוקרים.
למאמר