הערכה

מהי הערכה?
נבו (1986) במאמרו "הערכה בחינוך: מהות, תפקידים ושיטות" (מגמות, כ"ט, 1, עמ' 428-440), מביא הגדרות שונות להערכה:
"הערכה היא תהליך הקובע את מידת השגתן של מטרות חינוכיות" (טיילר 1950).
"הערכה היא אספקת מידע כדי לקבל החלטות" (סטפלבים 1971).
"בחינה שיטתית של אירועים המתרחשים בתוך וכתוצאה מתוכנית קיימת- בחינה המיועדת לעזור בשיפור תוכנית זו ותוכניות אחרות בעלות יעדים דומים" (קורנבך ואח, 1980).
ביהדות, התהליך מוכר כ"חשבון נפש", בו האדם נדרש לבחון באופן שיטתי את מעשיו, על ידי התבוננות עצמית בפעולותיו, לשם שיפור דרכיו. עליו לעשות זאת יום יום, כדי להשיג את המטרות הניצבות בפניו. אדם המסגל לעצמו דרך חיים זאת, אמור לעבור תהליך של רפלקציה ובקרה עצמית בכל תחומי החיים, לכל אורך הדרך.
להערכה לימודית חשיבות רבה. בהיותה "הערכה מעצבת" מחד ו"הערכה מסכמת" מאידך.
"הערכה מסכמת" בוחנת את התוצאות, בסוף התהליך וקובעת האם הייתה הצלחה או לא, האם התקיימה "השגת המטרה".
"הערכה מעצבת" בוחנת את התהליך, לאורך זמן, על ידי איסוף נתונים במהלך הדרך. זאת, כאמצעי לתמיכה ולשיפור התהליך הלימודי.
המושג הערכה באנגלית מתורגם בשני אופנים, המבטאים את התפקיד הכפול של הערכה: Evaluation ו- Assesment. כיום, הנטייה לעסוק ב- assesment, תהליך עמוק ומורכב, בו נצברים נתונים לאורך הזמן, במהלך ההתרחשויות. יעילות אופן הערכה זה, ביכולת לשפר תוך כדי ובמהלך ההתרחשויות, בהתאם למסקנות ההערכה.
להערכה היבטים נוספים כמושאי הערכה, קריטריונים להערכה, שלבים בהערכה, העוסקים בהערכה ועוד. על כך ארחיב בפוסטים הבאים.
המושג "הערכה" מקושר להערכה ברמת המערכת: מערכת החינוך, מערכת בית הספר. במסגרת המערכת הכיתתית, יש חשיבות להערכה כמעצבת, בתרומה למודעות המורה למצב בכיתתו, לשם בחינה עצמית של המורה לשיפור עבודתו בכיתה, לתועלת התלמידים והלמידה. וכן להערכה כמסכמת, לבחינת השגת מטרות ההוראה.
בכיתותי, אני נוהגת לעשות הערכת מצב, מדי שבועיים בערך: כמה תלמידים מתקשים ובמה, כמה מתקדמים, מה "יחסי הכוחות" ביניהם, מה צריך לחזק ולחזור ולתרגל, היכן לשים את הדגש בהמשך וכיצד להתאים את ההוראה לקבוצת התלמידים הנוכחית וכד'. בהתאם להערכה זו, אני יוצרת סיטואציות כיתתיות, העונות לצורכי התלמידים השונים. איסוף הנתונים נעשה על ידי קשר רצוף עם כל אחד מהתלמידים בפעילות הכיתתית הקבועה ובמעקב יומיומי אחר שעורי הבית. בשעורי הבית של התלמיד נבדקת "השגת המטרה" בתחום הבנת הנקרא והכתיבה ובמהלך השיעורים נבדקת "השגת המטרה" גם בדיבור ובהבנת הנשמע, ביכולת היישום של הנלמד (אוצר מילים, זמנים, תבניות וכו') בהקשרים שונים, בתחומי התפקוד השונים.
למידה משמעותית היא למידה, שבה הלומד יכול ליישם באופן בקורתי, את מה שהוא יודע, במצבים ובבעיות חדשות. (Gardner, 1999).