היום היתה לי שיחה קצרה במקום עבודתי. לפני מספר ימים דיברתי עם אותה אישה והיא אמרה לי שהיא מעוניינת ללמוד לתואר שני. הצעתי לה ללמוד תקשוב, כי היא מתאימה מאד לתחום והיא יכולה לשלב אותו בעבודתה (בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי). היא גילתה סקרנות. בשיחתנו היום כששאלתי אותה מה החלטתה בעניין, היא צחקה ואמרה שלא צריך להגזים. היא תעשה קורסים בתקשוב. לא צריך תואר שני בשביל זה. שיחה נוספת שניהלתי מעט לאחר מכן היתה עם מורה, שאין לה מיומנויות מחשב. חיפשנו חומר על חודש תשרי. עד שהגיע הספר שרצתה להיעזר בו, הצעתי לה לחפש באינטרנט. תשובתה היתה שהאינטרנט דל ותמציתי!
כשנזכרתי מאוחר יותר במהלך היום בשיחות, נזכרתי בעצמי בתחילת הלימודים ובתהליך שעברתי, כמו גם רבים מחבריי, ביחס לתקשוב. הקורסים הרבים, ובהם: "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר", "קוגניציה תקשוב ולמידה", "טכנולוגיות ידע בחינוך", "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה", "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" ועוד, ובאמצעותם- החשיפה לטכנולוגיות המשמשים ללמידה וההתנסויות בשילוב טכנולוגיות, שבאו לאחר מכן, בנוסף לקורסים כלליים כמו הקורס "סוגיות במדיניות החינוך", שעסק בשינויים במדיניות החינוך בארץ, באנגליה ובארה"ב תוך מבט לעתיד, חוללו את השינוי בגישה.
ברור שלא מספיק לדעת שקיימת טכנולוגיה כזאת או אחרת. עד שלא מנסים באמת, עד שלא עוברים תהליך שינוי תפיסתי מחד והתנסות מאידך, אי אפשר להבין במה מדובר. הוראה ולמידה מתוקשבות אינן דומות בשום אופן ללמידה/ הוראה משולבת מחשב, בדרך המוכרת למורים רבים. כדי להצליח לחולל שינוי בהחדרת התקשוב למערכת החינוך בישראל, יש צורך לצמצם תחילה את הפער התפיסתי ביחס למושגי היסוד הקשורים בתקשוב. כדי לחולל שינוי יש צורך לחשוף את המורים לתוכניות מתוקשבות עתירות טכנולוגיה, להעביר אותם תהליך לשינוי תפיסתי והכרתי כי מה שהיה ומה שמוכר להם- שונה, מגוון, עשיר ומעשיר וכי עליהם להשתנות כדי להתאים עצמם להוראה במאה ה- 21, בהתאם למדיניות התקשוב של מדינת ישראל, כחלק מ"חברת המידע" בה אנו פועלים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
חנה היקרה,
השבמחקנהנתי מקריאת הפוסט שלך, זה החזיר אותי לימים בהם הייתי צריכה לבחור את החוג ללימודי התואר השני, אני יכולה לשתף אותך שהיו לי לא מעט התלבטויות וחששות וזה בעיקר נבע מהפחד והרתיעה לנסות ולהתנסות בכל הקשור לתחום המחשבים והטכנולוגיה, זו אולי דווקא הסיבה שבגללה בחרתי בתקשוב !והיום אני לא מצטערת לרגע, שמחה על הצעד ויכולה להעיד על כך שכל יום אני לומדת משהו חדש, פחות חוששת לנסות ולא ניגשת לספרים קודם כל כמו בעבר אלא לאינטרנט...
ורד.
הי ורד
השבמחקאני שמחה שנהנית מהפוסט ושהוא עורר בך נוסטלגיה. בהמשך למה שסיפרת על עצמך ביחס לחששות שלך מהמיחשוב והטכנולוגיה, כהמשך ישיר לדוגמאות שהבאתי בפוסט, האם לדעתך, יש דרך לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי ולמגר את הרתיעה מפני הקידמה, בקרב מורים?
חנה,
השבמחקכשמורות בבית הספר שלי שמעו שאני לומדת תקשוב, קרה דבר מעניין - הן התחילו לבקש ממני עזרה בכל מה שקשור למחשבים.כלומר, הן ראו בי כמומחית לפתרון בעיות עם המחשב.אני מנסה להסביר להן שזה שאני לומדת תקשוב לא עושה אותי טכנאית מחשבים.זה מתקשר למה שכתבת בפוסט על הצורך לעבור שינוי תפיסתי ולהבין שהטכנולוגיה קיימת בשביל לשרת אותנו.ברגע שמבינים את תרומתה לפדגוגיה, כל ההליך המחשבתי משתנה ואנו מתייחסים לטכנולוגיה ככלי עבודה.
מיכל,
השבמחקאת נמצאת עכשיו בצומת בה ביכולתך להשפיע ולתרום לשינוי התפיסתי. כעת, כשהצוות רואה בך מקור סמכות, את יכולה למנף את זה ולהוות סוכנת שינוי בבית ספרך. על ידי חשיפה לחומרים, כאלה שנחשפנו אליהם במהלך הלימודים... בהצלחה!