זווית אישית- סיכום ביניים

קשה להאמין, אך כבר חצי הדרך מאחורינו. הסתיים הסמסטר השני ללימודים וההרגשה מרוממת. על ספר התורה נאמר: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע, א', ח'). מלבד לימוד התורה וחשיבותה, חשיבות גדולה ורבה לא פחות היא לעצם הלימוד. כשאדם לומד הוא מתפתח, מרחיב אופקים, מתמודד עם שאלות ומחפש תשובות. מחקרים רבים על המח מעידים על תרומת הלמידה למח האדם בשימור ושיפור היכולת הקוגניטיבית, בכל גיל. החלטה על לימודים בגיל מבוגר אינה קלה ואינה מובנת מאליה, אך, מומלצת בכל פה.
כשהגעתי ללימודים לא כל כך הבנתי מה משמעות "תקשוב ולמידה". הגעתי לתחום זה משום שחשתי ששילוב המחשב בהוראה לא יכול להיות העתק של הוראה "רגילה" (במושגים שהכרתי אז), כלומר, במקום לקרוא טקסט מהספר, התלמידים יקראו אותו מצג המחשב. הדוגמאות שהכרתי מתחום ההוראה באמצעות מחשב נראו לי דלות ולא ממצות את הפוטנציאל שחשתי שיש למחשב, אך לא ידעתי מהו.
כיום אני יכולה לומר שאני שמחה שיש לי הזכות ללמוד את התחום בהרחבה והעמקה. נחשפתי לעולם עמוק מיני ים ורחב כרוחב פס האינטרנט... שפע האפשרויות הגלומות בשילוב הטכנולוגיה בהוראה, להשגת היעדים הפדגוגיים מעורר השתאות. המציאות בה ידע זה נמצא רק בקרב המורים הלומדים במסגרת ייחודית מעין זו, מצערת. השינוי שעברנו, חברי ואני, במהלך התקופה האחרונה ביחסנו לשילוב הטכנולוגיה בהוראה, משמעותי ביותר. חשוב שמורים נוספים, העוסקים בחינוך ובהוראה של הדורות הבאים יעברו את אותו תהליך.
"בעוד שבעבר ניתן היה להעביר מסרים וידע באמצעים מוכרים (מורה, לוח, גיר), הרי שכיום השיטה המסורתית נתפסת כמשעממת. Prensky, במאמרו (2001), טוען שהמורים והלומדים באים משני עולמות שונים לגמרי, עד כדי קושי בתקשורת ביניהם והתוצאה מכך היא הרסנית.
ההבנה כי הלומדים היום הם בעלי צרכים שונים מבעבר, בהיותם ילדי מולטימדיה דינמית, תוססת ומגוונת, היא שצריכה להשפיע בבחירה על שילוב טכנולוגיה בהוראה. "הסיבה בגללה רוב הילדים אינם אוהבים את בית הספר היא לא בגלל שהעבודה קשה מדי, אלא כי זה משעמם לחלוטין", אומר ד"ר סימור פאפרט, פרופסור ב – MIT (בתוך Prensky, 2001). ומדוע זה כך? משום שלא הותאמו דרכי הוראה חדשות התואמות לעולם החדש שלהם, סגנונם ויכולותיהם.
בעבר, הלימוד נתפס כמייגע, קשה ומתיש, המלווה בכאב, סבל ותיסכול. מהפכת הטכנולוגיה של המאה ה- 21 מאפשרת שחרור מכל אלה. התלמיד במרכז והלמידה היא הנאה. הנאה לתלמידים, הנאה למורים, הנאה להורים, הנאה למפקחים ולמנהלים הבכירים (בתוך Prensky, 2001).
היום שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא צורך. חובה מוסרית ואי אפשר להתחמק מכך. למעשה, טוען Prensky, הדרישה תבוא מן השטח, מצד התלמידים, כך שההנהלה, המורים והמפקחים לא יוכלו עוד להתנגד לכך. תלמידי "דורות המשחקים" לא יסכימו עוד להשתתף ולקחת חלק בפעילויות משעממות. כך שבתי הספר ייאלצו "להזריק" הנאה וחוויה לתהליך הלמידה.
נראה כי בשילוב משחק דיגיטלי בהוראה יש, לכאורה, שילוב בין שני עולמות סותרים: לימוד רציני בבתי ספר ובידור אינטראקטיבי- משחקי מחשב, משחקי וידיאו ובמידה פחותה, סרטים (Prensky, 2001). אולם למעשה, אין זה כך. בהוספת הנאה לתהליך הלמידה, איננו גורמים לתירגול להיות רק חוויתי יותר, אלא גם מועיל יותר. לימודים נתפסים כ"עבודה קשה", אך הם אינם מורגשים כ"עבודה", כאשר נהנים מהם."
(מתוך עבודה שכתבתי עם חברתי, גילה שוימר)

למאמר המלא של Marc Prensky.